אבל לא תמיד, ולא לגמרי. היום בכללי היה יום פסדר. בבוקר קמתי ואז נסענו כל המשפחה לנ"צ נו לשמה איפה שהשופרסל דיל. יש שם כלמיני חנויות, שקם אלקטריק ומחסני חשמל פוקס עודפים וכו'... קיצר אמא קנתה דיגיטלית!!!!!!!!! סופסוף! איזה כיףףףף כמה זמן חיכיתי לזה! מה גם שעכשיו הגיטרה שלי מתוקנת!. וגם אמא קנתה לי מגפיים! והן חמודות! ואני קניתי לי כזו כותונת לקיץ והיא חמודה, והיא עלתה רק 10 שקל אז מה'כפת לי. מחר אנחנו נלך לשוק באשדוד (כןכן זה שהיה בכלבוטק) יש שם דברים ממש בזול. ואולי נקנה כמה בגדים.. אני יותר בכיוון של חולצות לחורף כי יש לי בקושי... ואני וסיון השלמנו אני חושבת. דיברנו כזה והכל נראלי בסדר עכשיו... אני מקווה. בזמן האחרון אני כותבת הרבה פוסטים. אבל גם מוחקת אותם באותה תדירות. עד שאני כותבת פוסט יוצאת לי הנשמה. זה כאילו אני פשוט כותבת ומוחקת וכותבת ומוחקת וכבר אין לי מילים. יש לי כל כך הרבה מה לעשות בשביל בצפר, שאני רוצה למות כבר לפני שהתחלתי, רק מלחשוב על זה. מתמטיקה אני לא יודעת בכלל. חשבתי ללמוד בחופש, אבל יש גם את ספרות ואנגלית ואומנות... ועוד כל כך הרבה דברים וכל כך מעט זמן. כבר נגמר, יש כולה עד יום ראשון שני ככה להשלים הכל.... שלא נדבר על מולטימדיה פאק איט. וכל כך לא בא לי. זה כאילו אני פשוט מעדיפה לוותר על זה וזהו. אבל אסור לי לוותר עכשיו. עוד חצי שנה וסיימנו, אני צריכה לתת את המקסימום אני יודעת... אבל כ"כ אין בי כוח.. וזה לא שאני לא חושבת שאני מסוגלת. אני פשוט לא רוצה. לא יודעת אין לי את הכוח רצון הזה...כדי לעשות משהו אני צריכה לגייס את כל הכוח שלי רק כדי למצוא את הרצון =\ זה מציק. מה גם שאפילו לצאת לא יצא לי החופש. רק נפגשתי עם שרית וישנתי אצל אבא. יצא לעשות קצת קניות אבל זה לא נחשב ממש לצאת.. לא יצאתי לבלות. בא לי לצאת ושלפחות הפעם יהיה כיף. אם אני לא אעשה משהו החופש הזה יורגש כחופש מבוזבז לחלוטין. עלאק חופש. לזה קוראים חופש? תוקעים אותנו בבית בשביל לשבת וללמוד. תודה לכם באמת. מה עם הסעיף של ה"אין עבודות מרובות לחופש" בכלל לא. כל מורה חושב לעצמו, טוב כל השאר לא נתנו בטח אז יהיה להם רק אחד. בסוף יוצא שכל מורה נתן עבודה לחופש. מקסים. ואנחנו עמוסים, מפה ועד... שנה הבאה.. אעאעא איזה כיף. שנה הבאה אין יותר בצפר!. אחד היתרונות של "החופש" הזה הוא שלפחות לא חייבים לראות את אנשים שלא רוצים... הרי לא תאלצו ללמוד איתם באותו מבנה או כתה, או בכלל באותו שטח מגודר או מה שלא יהיה.. ולא חייבים להקשיב לבירבורים חסרי פשר שצריך אח"כ גם להבחן עליהם. ובתכלס. לא צריכים לסבול מבטים, התלחששויות, ועקיצות של אנשים אם לא כזה רוצים. פשוט נמנעים מלראות אותם. זה נורא קל אם נשארים בבית. למרות שאם הייתי יכולה הייתי עפה מפה בכיף. תלוי מתי... עכשיו אינמצב שהייתי יוצאת מהבית. ברר...קפוא בחוץ. אבל אם הייתי יוצאת קודם אז בכיף :] הבעיה היא שבגלל העומס גם מי ירצה לצאת עכשיו (ביטוי כע?.. לא בדיוק עכשיו) :( זה כל כך לא פייר. באלי לצאתתתתתתת!!!!! אוףאוףאוף. בגרוייות זה חרא. בצפר זה חרא. אבל מה עושים בלעדיהם?

ונורא קר לי גם בנוסף לכל. חע, וכל כך באלי לשים תמונה שיצאה לי מזה בפוקס! חחח הכלבה המותק שלי!

עכשיו... אם זה לא ברור מה כל כך מצחיק פה...

אז שימו לב...[ועזבו את זה שהעיניים שלה זוהרות באופן אממ כזה.. מלחיץ חח זה מהפלאש.]

טחחח איזה פרצוף תקעה. נכון שהיא חמודעעע??????

*אהמ. רמז. אם מישהו יגיד עליה משהו אחר, ו\או יגיד שהיא מכוערת אני ארסק לו ת'פרצוף, ברור?..יופי אני שמחה שזה ברור. עכשיו תגידו כמה היא חמודה :] אהמ. סוף הרמז*

להלה להלה. משעמם לי.