אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!! איזה עצבוןןןןןןןן! אני לא מאמינההההה! דווקא אנגלית?! איך?! איך?!
איך קיבלתי ציון כזה באנגלית?! :'( אני לא מאמינהה! אוף נו לא קיבלתי ציון כזה באנגלית מאז כיתה ח' אני חושבת... אוףףףףףףףף! אני יודעת שזה לא הרבה מהמגן אם זה מוריד... אבל עדיין! זה אנגלית! אני לא מאמינה :( חוצמזה שהייתי נורא לחוצה בה. המתכונת בהיסטוריה הלכה קקע כצפוי. ובן אמר שהמתכונת שלי במתמטיקקע לא הייתה כזו נוראית. אבל אני לא יודעת מה הציון. איך אפשר לקבל 56 באנגלית?!!
המתכונות השנה נוראיות! פשוט נוראיות! הן נורא קשות! עכשיו צריל להתחיל ללמוד לתנ"ך. אני מתחרפנת! נשארתי ערה כל הלילה עד 5 בבוקר כדי לסיים את העבודות במולטימדיה..ושלשום גם לא ישנתי בלילה כמו שצריך! אני סובלת מחוסר שינה נוראי :( לפחות שיעור מולטימדיה היה נסבל הפעם :) הדפסתי 3 עבודות ברצף! זה פשוט שיא! עכשיו אני רק צריכה להדביק (בצורה יצירתית ולאחר מחשבה רבה >_<) ולהגיש. הייתי גאה בעצמי על העבודות... הן יצאו אחלה :] אבל היה יום דיי בסדר אם לא המתכונת באנגלית שהכניסה אותי לדיכאון ואם לא העובדה שלא ישנתי ואני עומדת למות >< חוח..
אבל בשיעור תנ"ך לא הפסקתי להפריע למורה. אווהו יש לה אובססיה אליי זאתי. כל פעם שאני מפריעה לה או אפילו לפעמים כשלא היא מתחילה לגעת לי בכתף. לפעמים זה כאילו עוד שניה היא מרביצה לי >.<
זה נורא. היא פשוט מעצבנת אותי ברמותתתתת. כל חצי שניה משפשפת לי ת'כתף בעצבנות כאילו עוד שניה היא מורידה לי שכבות בשר. מה היא נוגעת בי ינעלאמעצ'לע אני מתחילה להרגיש מותקפת ומקופחת.
אבל היו מלא צחוקים באותן שעתיים של תנ"ך שמתי זין על המורה חועחעחע ואני ושרית צחקנו ודיברנו וקישקשנו וציירנו אנשים וצחקנו על אנשים כאוות נפשנו D: ופשוט היה כזה יום מטורף של שניה דכאון שניה צחוק מטורף... חח באיזשהו שלב הוצאתי את הסכין היפני מהקלמר (שנמצא שם בגלל היותי רוצחת שכירה ומסוכנת ולא בגלל מולטימדיה כמובן...) החזקתי אותה ואמרתי לשרית "תיזהרייי!! מוהאעאעאהאעאהאעהא! יש כאן מטורפת עם סכין XD" *בעודי מחייכת חיוך מרושע ומטורף*
אקיצר... אני חושבת שאני השתגעתי באמת.. זה נורא. זה או דאון נוראי או שמחה היסטרית וצחוק היסטרי. למה זה חייב להיות כ"כ קיצוני?! ולמה זה משנה כל חצי שניה?! זה לא בסדר...זה לא בריא ולא טבעי ולא נורמלי! אני צריכה משהו שיוציא אותי מזה... ומהר, ואין דבר כזה...ואולי מישהו כזה?.. אם הוא קיים אני בספק אם הוא יטרח לבוא ולהוציא אותי מזה...כי יש דברים הרבה יותר חשובים ממני...ויש אנשים הרבה יותר חשובים ממני...ובכלל מי אני לעזאזל שמישו יטרח לשים לב אליי בכלל?
גם אחרים חושבים כמוני! ובטח גם אתם...ואני מבינה אותכם, אני באמת מבינה. אפילו אני לא חושבת שאני חשובה. האנשים שקרובים אליי הרבה יותר חשובים לי מעצמי. חח תראו לי פעם אחת שעשיתי משהו שאני באמת רוצה...אני מזוכיסטית! אני עושה דווקא את הדברים שאני שונאת. דווקא להפך! ולמה? כי אני כנראה אוהבת לגרום לעצמי סבל :( כי אני ממשיכה לעשות טעויות מטופשות בקצב מטורף. ואני עושה אותן מתוך מודעות..אני יודעת שאני טועה. ואין לי בעיה להודות בזה. אבל כנראה יש לי בעיה להודות בדברים מסויימים אחרים. ( 3>) ובכלל...למי אכפת.
אוף איזו סתובע אני הופכת כל פוסט לדכאוני...זה לא כזה. זו לא אני. אני לא כזאת. אני סתם אוהבת להתלונן. אף פעם לא ראיתי את הכל כ"כ שחור. אני כנראה מהזן הנדיר של אופטימיים ריאליסטים, כי אני מכירה את עצמי...אבל היום הזה השתנה... הוא התחיל רע והסתיים טוב :] (לפחות בנתיים...)
אתמול היה יום מוזר אם תשאלו אותי....היה קטע נחמד. אבל אני סתם חושבת שהוא נחמד. הוא לא חשוב או משו. אבל לא משנה. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הכבשה עשתה פיפי על הפוסט! LOL נו בטח סיו שגעה אותכם כבר עם הכבשה הזו...שמטיילת על המסך. היא עושה דברים משעשעים...אבל לפעמים זה מעצבן קצת. ואוו...יש לי סחרחורתת... אני חושבת שזה השעות החסרות... משתלטות עא?
קיצ
"this place is so empty
my thoughts are so tempting
I don't know how it got so bad
sometimes it's so crazy
that nothing can save me
but it's the only thing that I have...."
צ'או לעתה
ו...
ב~ה~צ~ל~ח~ה! חע! :]
ולסיום....
כבשה'לה אוכלת פרחים >_<
היא גם מוסרת ד"ש XD
נ.ב.
זהו הפוסט ה139 שלי :] תזכירו לי לחגוג בפוסט הבא את ה140 :) אף פעם לא חגגתי דבר כזה ><
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
