מצטערת על זה שאני חיה. אולי אם לא הייתי, אפ'חד לא היה סובל בגללי. אני ולירון נפרדנו. ואני לא מאושרת מזה. הדבר היחיד שאני יודעת זה שעשיתי את זה כדי לא לגרום ליותר סבל משכבר גרמתי. אני לא יכולה לשים את כולם על מצב המתנה עד שאני אחליט מה אני רוצה. אני לא יכולה לגרום לכולם לשבת ולחכות שאחליט. אולי יותר טוב לי לבד, אולי ככה אני לא אפגע באף אחד. רציתי לומר לך לירון, אם אתה קורא.. כמה דברים..

לא מגיע לך לסבול, לא מגיע לך להרגיש אבוד בגלל שאני לא יודעת מה אני רוצה. אני מקווה שלא תצא מהחיים שלי ככה פתאום.. מקווה שלא תעלם לי.

כל השיחה הזו אתמול, רק גרמה לי להעריך אותך יותר...ואני כ"כ שונאת את עצמי עכשיו.

אני אולי אשנא את עצמי עוד יותר בגלל שאני כותבת את זה כאן. אני מצטערת שזה לא היה פנים מול פנים, אבל לא יכולתי לתת לך לראות אותי בוכה.

ובטח לא הייתי מסוגלת להסתכל לך בעיניים. אם אני אגיד שאני לא אוהבת אותך זה יהיה שקר. שקר גדול ומטופש.... והינה קטע שכתבתי אתמול:

רציתי לומר לך...

כמה דברים...

אני יודעת שאולי אני צריכה לשתוק.

אני לא יודעת אם אתה קורא את זה לירון

אבל אני רוצה שתדע...

להגיד לך את מה שאמרתי,

לא היה לי קל

ולהיפרד ממך ככה...

היה עוד יותר קשה.

השיחה הזו שהייתה לנו

הפרידה הזו

רק גרמה לי להעריך אותך יותר,

ולאהוב אותך יותר.

לא הייתי צריכה לומר את זה.

אני יודעת...

כי זה יהיה יותר קשה.

אתה בנאדם מדהים,

ומגיעה לך מישהי יותר טובה ממני...

אני יודעת את זה.

אני לא שווה שום כאב של אף אחד.

זה נשמע קצת כאילו

כפו עלינו להיפרד...

אבל זה לא נכון.

כל מה שקרה בשבוע האחרון...

גרם לי להבין,

לא מגיעה לך מישהי שתאהב אותך פחות.

אתה לא צריך אותי.

שנינו יודעים ומסכימים,

שזה היה הדבר הנכון לעשות..

בכל מקרה..אלו דברים שרציתי שתדע. אני מאשימה רק את עצמי בזה... שהייתי טיפשה.

שנתתי לבלבול לצאת מכלל שליטה. אני לא מאושרת מזה. אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות הלאה.

אני רק יודעת שזה לא נכון, ולא צריך שכולם יפגעו מזה.

בהתחלה הרגשתי הקלה...על שאמרתי לך הכל...שהוצאתי את זה. אבל אני לא מאושרת מזה. אני לא שמחה.

אני עדיין מרגישה אותו הדבר למען האמת.. אולי יותר גרוע.. לא יודעת. אני עדיין לא יודעת מה לחשוב. ועדיין לא יודעת מה לעשות. ועדיין לא בא לי לצאת מהבית. עדיין לא בא לי לאכול. היומיים האלו היו היומיים הכי גרועים בחיים שלי. לא הפסקתי לבכות, רק בגלל שלא דעתי מה לעשות. לא רציתי שאף אחד יפגע...ניסיתי למצוא דרך. אבל הבנתי שהיא לא קיימת...

אני מצטערת על הכל! על הכל! אני עדיין יודעת... שזה לא יעזוב אותי בזמן הקרוב. אני עדיין בוכה, אני לא יודעת למה... אני יודעת למה. על מי לעזאזל אני עובדת. אני לא יודעת לאן הולכים מכאן. לאן? מה אני אעשה עכשיו?!

אתה, ללא שם חח אם להגיד שאני כועסת עליך? זה לא יעזור. כי זה לא משנה...במילא היו לי התלבטויות עוד לפני שהגבת. ובכלל...אפשר לחשוב מה כבר אמרת... לא אמרת שום דבר שחשוב מספיק, אז רק שתדע, זה לא בגללך. אולי טיפה במידה מסויימת. כי גרמת לי להבין. אני לא יכולה להיות עם מישהו שאני אוהבת פחות ממה שמגיע לו. ולירון...אולי טעינו קצת...חשבתי על זה. אולי הכל היה יותר טוב אם היינו ממהרים פחות, הכל קרה כ"כ מהר. והבנתי שבחודש הזה שאנחנו חברים, זה היה גם בערך הזמן שאנחנו מכירים. ואולי זו הייתה הטעות שלנו. שלא הכרנו מספיק. אני חושבת, שבכל הזמן הזה, היו לנו מעט מאוד שיחות אמיתיות וחשובות. אתמול הייתה אחת מהן. רק שתדע, אתה חשוב לי. באמת.

וזהו. אמרתי את זה. את כל מה שהיה לי לומר. אולי לא הכל, אבל נמאס לי לחפור. את הפואנטה בטח כבר הבנתם...

אוהבת.

מקווה שיהיה בסדר...

שיהיה באמת בסדר.

ואמ..ללא שם. תקרא את התגובה שכתבתי לך. בפוסט הקודם.

התלבטתי הרבה אם לכתוב את הפוסט הזה או פשוט לבוא ולומר זאת פנים מול פנים. אבל קודם כל החלטתי להיות ריאליסטית - אני לא אומר את זה בפרצוף כי בטח לא יהיה לי אומץ, ושנית כל - הרבה יותר קל לי להתבטא בכתיבה :)

אתמול נכנסתי למיטה במטרה לישון.... (בד"כ זאת המטרה כשהולכים למיטה...) ופשוט לא הצלחתי להרדם. משהו הטריד אותי... העובדה שאני צריכה להתנצל. אני יודעת שזה בא לי בדיליי אבל זה לפחות בא. בטח רובכם לא תבינו במה מדובר, ואם לא תבינו כנראה שזה לא מיועד לכם. הפוסט הזה בעצם מוקדש לאותם אנשים שמגיעה להם התנצלות ממני.

לפני הרבה זמן (כמעט שנה אני חושבת) התחלתי לדבר עם כמה אנשים באייסיקיו, דיברנו והיה ממש נחמד והיה סבבה והכל היה טוב ויפה. (מדובר על אנשים שאני מכירה ורואה יום יום) וזה היה ככה שכל פעם שראיתי אותם במציאות התנהגתי שונה. חח כמו פיצול אישיות. הייתי פשוט אחרת. הייתי מגעילה!! ואני ממש מצטערת. אני לא יודעת איך לומר את זה כדי שזה יהיה מספיק. כי בעולם האמיתי אפילו לא אמרתי "שלום" או "היי" פשוט התעלמתי מהם. התנהגתי כמו מישהי אחרת. לא הייתי אני. ייבשתי אותם....וזה לא מגיע להם. וכן אני אולי עוד עושה את זה....אבל אני לא מתכוונת להמשיך עם זה. רק רציתי שתדעו שאני מצטערת. אני לא יודעת למה עשיתי את זה. ואני יודעת שזה בטח גרם לכם להרגיש כאילו אני מתביישת בעובדה שאני מכירה אותכם. אני יודעת שזה נתן רושם כזה של "חחחחחחחח מי מכיר אותך בכלל? מה אתה עושה לי שלום?" או בקטע של "פאדיחות" ואני מצטערת. אני יודעת שהייתי לא בסדר ושזה בטח גרם לאנשים לרצות להתרחק. אבל היי people can change ואכן השתניתי. אני לא יודעת עד כמה...אבל אני חושבת שהרבה. רק עכשיו אני קולטת עד כמה הייתי מגעילה. אני מסתכלת אחורה וחושבת "גאד! זו הייתי אני?!" אני יודעת שאי אפשר להחזיר את הגלגל...ואי אפשר לחזור בזמן ולשנות את מה שהיה.. אבל תמיד אפשר לנסות לפתוח דף חדש ולהתחיל מההתחלה. והפעם - כמו שצריך :) רק רציתי שתדעו את זה.

סתם עשיתי את עצמי סנובית, הייתי מישהי שאני לא. ונמאס לי מזה. על מי אני עובדת? אנשים רואים מבעד למסכה, לפוזות, רואים מעבר להכל. ועכשיו אני פשוט מנסה להיות, הדבר הכי קרוב לעצמי שאני מסוגלת. והינה - אמרתי את זה. אני מתנצלת. סליחה שנתתי לכם להרגיש כאילו אני מרימה את האף ואתם לא שווים לי....כי אולי בעצם ניסיתי להסתיר את העובדה שבפנים אני שונאת את עצמי, ויש לי רגשי נחיתות. אולי זאת הסיבה. אבל אף סיבה לא טובה מספיק כדי לגרום למישהו להרגיש שאתם מעליו.

ואת הדברים האלו רציתי לומר כבר מזמן.

פנים מול פנים אני לא מסוגלת.

זה עדיין קשה לי מידיי.

אני מבטיחה שאני אשתדל - פשוט להיות נחמדה יותר :)

אני אגיד שלום וכאלו ;)

ניתן להבין שבאמת בהיתי במסך.... עכשיו השעה שתיים ושתי דקות. וכשנכנסתי לעריכה השעה הייתה אחת וחצי כמו שתראו בשעה שהפוסט מפורסם.

טוב יום כיפור מתקרב...ואני חושבת שזו הפעם הראשונה שאני ממש מבקשת סליחות מאנשים ביום כיפור..

אז ככה...

אני רק רוצה להתנצל עם פגעתי במישהו מכם בדרך כלשהי...

אם הרבצתי ייבשתי קיללתי וכו'...

בקיצר אם פגעתי במישהו אני באמת באמת מצטערת...ולא רק בגלל שזה יום כיפור..

בטח פגעתי במישהו פה באיזשהו שלב בחיים שלי...גם אם לא במכוון...

או גם בלי ידעתו (!) אז בכל מקרה...זה דבר שאני מרגישה שאני צריכה לעשות...

אני מרגישה שאני צריכה לצום.

אני מרגישה שיש לי על מה להתנצל... כי אני יודעת שפגעתי באנשים.

ואני מבקשת...תעריכו...

זאת פעם ראשונה שאני מבקשת ככה סליחה...

ובכלל ביום כיפור.

ועוד בפומבי!

אני ממש ממש מצטערת!

סליחה

סליחה

סליחה