לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שלוש ארבע ו.. נמחק.


תודה שהייתם פה בשביל להקשיב..

שהייתם פה בשביל לקרוא את המחשבות שלי..

תודה שניסיתם..

שעשיתם אותי חזקה יותר בצורה מוזרה לחלוטין.

שניסיתם להסביר לי שהחיים לא כאלו מסובכים.

שניסיתם לגרום לי להבין שכל דבר קטן זה לא סוף העולם..

שדיברתם, שהקשבתם.. שקראתם..

שעשיתם, שקיוויתם ביחד איתי שיהיה בסדר...

תודה על הזמן הזה שאתם מבזבזים עליי כל פעם מחדש עם השגעונות והשריטות שלי..

על הקריאה פה..

על הקשבה..

תודה שאתם קיימים.. אני משערת.

תודה על זה שיש לי למי לפנות..

תודה שאני לא לבד.

תודה שאני מעצבנת אתכם... אבל אתם נשארים..

תודה שדאגתם! תודה שלא לקחתם אותי כמובן מאיליו.

תודה שסלחתם על הדברים המפגרים שאמרתי כל פעם מחדש בלי לחשוב פעמיים..

תודה שהבנתם אותי למרות הכל..

אני שמחה שאני רואה את כל זה עכשיו פתאום..

אז מה אם אכזבתם, אז מה אם לא תמיד הרגשתי שאני לא לבד,

אבל בסופו של דבר, אתם עדיין פה. לא משנה כמה הרחקתי אתכם..

לא משנה כמה עצבנתי, כמה תסכלתי וכמה חרא גרמתי לכם להרגיש..

אתם פה.. במידה מסויימת..

בלי שאני אצטרך לומר דבר..

אתם תקראו אותי. לא משנה באיזו דרך..

 

I LOVE YOU

 

תודה שאכפת לכם.

עכשיו ראיתי את הטוב :) סופסוף...

כמה זמן לקח לי להבין????? חח איזו מטומטמת הייתי...

נכתב על ידי , 9/4/2007 14:45   בקטגוריות מוקדש לאלו שאני באמת אוהבת!  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ~משועממת~ ב-12/4/2007 17:54
 



איימ באק פיפלעס


שיר יפע, קצר וקולע.... הלו יצאתי מזה. זה בסדר...

 

How come first love always last a life time?
8 years ago. First time that I saw you.
Ever since then I had my yearly thought
of how shy of me to never come and tell you that...

Many days that I remember sitting by the phone,
crying and afraid to call you, knowing you're at home.
We're both alone and I can't help it.
How about I just wait one more monday...

It's a rainy day outside and it's colder on this bus.
I just saw you across the street, waiting.
Next stop I'm getting off to relive my 80's drama flick.
You are gone. Tommorrow I'll call in sick.

Many days that I remember sitting by the phone,
crying and afraid to call you, knowing you're at home.
We're both alone and I can't help it.
How about I just wait one more monday...


I got a message you have someone.
Happy all the time.
No room for me this time around.
Let's get on with our lives.

I can go on from now and know that deep inside,
At least I tried.

 

וזה..זה נכון?

אני שואלת, לא אומרת...

והשיר, של יוסלס איי די.

 

אמרתי שאני בסדר, ואני מאמינה בזה..

אבל יש לי כ"כ הרבה שאלות.

שישארו ללא מענה.

ולמען האמת, הפסיק להיות אכפת לי...

כי אני יודעת שזה חסר תקווה.

 

 


קו מפריד מאאגניב P: קיצר לא רוצה להרוס את הפוסט, אם כי אני מבקשת דבר קטן, נא להגיב על כל חלק שלו בנפרד... אתמול היה יום נחמד.. בהתחלה הייתי בבית וזה, והיה מדכא לי. ואז, אני ודקלע הלכנו לבינע לראות סרט...סרט נוראי דרך אגב, "מת לדייט" בע אתם לא רוצים לראות את זה ושירלע באה באמצע :). אח"כ היה ב"YES" את "ואז הגיעה פולי" אז ראינו את זה וזה אחלע סרט :)) אבל העיקר שהיו צחוקים... לא היה לי איך לחזור הביתה אז נשארתי לישון שם, והיה ממש מצחיק וכיף. וקבלו משפט נחמט שאמרתי שהוא גם במקרה הכינוי שלי במסנ' "את חשובה! בואי נמרקר אותך!!" חעחע אמרתי את זה לבינענע כשהיא דיברה בפלא... סתם הצקתי לה ורציתי לקשקש עליה! חעחע P:

אני דיי מאושרת למען האמת, מזמן לא היה לי כיף ככה ואני אופטימית :) כיכיכיכי ישלי חברותתתתתתתתתתתתתתתתתתתת חמודווווווווותתתתת ואני אוהבת אותכןןןןןןןןןןןןןןןן

נוראאאאאאאאאאאאאאאאאא

ובלעדיכןןןןן בטח כבר לא הייתי פההה ואני מאושרת שאתן קיימות! ושאתן שלי :) כי הרווחתי חברות נפלאות! תמיד כשרע לי אני יודעת בדיוק למי לפנות ובדיוק מי יהיה שם בשבילי! תמיד! וזה כיף לדעת. וזה כיף שזה קיים. וזה כיף לדעת שלאנשים כן אכפת ממני! ושאני אף פעם לא לבד גם אם אני מרגישה הכי הכי לבד שבעולם! יש לי אותכן :) ועל זה אני מודה קודם כל לכן, אח"כ לאלוהים חעחע. קבלווווווווווווווו חייייבוקיייייייי ענקיייייייייייייי!!!!

 

ME LOVE YAAAAA


 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 21/7/2006 15:01   בקטגוריות אופטימי, , , , אני וטירלולי P:, כשכבר לא יודעים מה לחשוב..., מוקדש לאלו שאני באמת אוהבת!  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דקללו'ש ב-24/7/2006 01:25
 



חהחהחה


פתאום הכל נראה לי כ"כ רחוק.. אולי נפתחת תקופה חדשה :] טובה יותר...

האופטימיות חוזרת בגדול. והחלטתי לנסות ולשמור על מה שיש לי. בתכלס, יש לי הרבה. הרבה מאוד! כמעט כל מה שבנאדם יכול לרצות או לבקש. אז? החיים מושלמים?

לא. ואני לא צריכה מושלם. וזה בדיוק כל הקטע :) אני מאושרת עם מה שיש לי...בכל מקרה בכל מצב יהיה משהו שחסר... אז למה להיכנס לדיכי בגלל זה? אז להיות מדוכאת כל הזמן?! מה בדיוק יצא לי מזה? הא? עשיתי מועד ב' באנגלית. היה קל. הרבה יותר טוב מאשר הבגרות המזדיינת הקודמת. אפילו דודה שלי שהיא מורה לאנגלית ובודקת בגרויות וכאלו אמרה שבחיים היא לא ראתה בגרות כזו. היא באמת הייתה קשה. השבוע שלי היה דיי מוזר. יומשני [לא היום..] אחי הקטן הניח תפילין בבית כנסת וזה, נו לבר מצווה. הייתי צכה לקום בפאקינג 5 בבוקר. ויומשבת [יום שבת!!!] הייתי צריכה לקום בשש בבוקר כי הוא עלה לתורה. ואח"כ נשארנו אצל דודה שלי עם אוכל ודברים.. אני הלכתי לאיזה חדר ונרדמתי שם. (נו מה?! הייתי עייפה....) ואז התעוררתי אחרי שכולם הלכו XD כל האורחים והדודים וזה..והיינו צריכים ללכת לאבא שלי לקחת כמה דברים למסיבה ביום שני (כע היום בערב) אז הלכנו אליו והיה נחמד אז נשארנו עד איזה 6 חוח. קיצר כמעט כל היום לא הייתי בבית.. כי בערב אחרי טיול עם הכלבה יצאנו... והיה לא נחמד במיוחד. היה מצחיק מידיי פעם אבל הייתי דיי רעה P: כי לא ישנתי הרבה וכל זה... לא היו לי הרבה עצבים. למען האמת הוצאתי הרבה עצבים על אבא שלי כי התעצבנתי עליו. [חוח זה היה משפט דיי מטומטם.. אבל אין לי כוח לפרט P: ] ואמ.. לא'דעת. היום גם יום עמוס יחסית. בבוקר בגרות בערב מסיבה >< אבל זה מסיבה וזה דודים וזה משפחה. אני אוהבת את המשפחה שלי! בעיקר מצד אבא, תורכים חביבים כאלו. אני ממש אוהבת אותם. גם את המשפחה מצד אמא... וכמה שהם לא כ"כ רחוקים, והמשפחה של אבא יותר רחוקים אנחנו עדיין קרובים לשל אבא יותר. אבל מה אני מזבלת בשכל? חוח סתם הירהורים. אתמול לא הצלחתי להרדם =\ נראלי נרדמתי בסוף רק באיזה שלוש ארבע בבוקר... והלכתי לישון ב12!! כע אני יודעת. ילדע עם בעיות. אבל העיקר שאני בסדר עכשיו ויודעת שיהיה בסדר... הדברים לא מטרידים אותי במידה כזו שאני לא אהיה מסוגלת להתמודד איתם. כל מה שצריך כדי לעבור את זה, זה כוח, רצון, ואנשים שתומכים בי. ואת כל אלו יש לי. אז שאני אתלונן? (טוב אולי כע כי זה כיף לפעמים P: ) אז אני לא רואה שבב של פסימיות בפוסט הזה P: שום כלום.

חזרתי לאופטימות אבל אני מפחדת להכריז על זה...כל פעם שאני מכריזה קורה משהו שגורם להכל ליפול. אז ראו זאת כאנטי הכרזה P:

 

 

אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת!! תודע לכל מי שכאן בשבילי! :))

 

עא כע, עוד שלושה ימים יומולדת לבלוג :] פתחתי אותו ב- 13.7.2005

נכתב על ידי , 10/7/2006 15:11   בקטגוריות אופטימי, אני וטירלולי P:, החירפון ואני P:, מוקדש לאלו שאני באמת אוהבת!, אמא  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ~משועממת~ ב-11/7/2006 17:06
 




דפים:  
14,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~מכשפופה שמערט~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~מכשפופה שמערט~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)