ממ.. נראלי יצא דיי מוצלח. בכל מקרה, זוכרים את העיצוב ההוא? שהחלטתי שמדכא אותי? אני אוהבת אותו נורא וחבל היה לי להעלים אותו מהעולם...
אז החלטתי לתת אותו. אז הינה הוא, אם מישהו רוצה שיקח בכיף, רק שיגיד כדי שלא יהיה למישו את אותו העיצוב >< זה יהיה נורא משעשע.
הממ...אני לא ממש זוכרת באיזה כתב השתמשתי. נראלי קוראים לו ZAAM... בע אני נשמעת כמו איזה בלוג עיצובים. איכ. טוב בכל מקרה זה רק למקרה שתרצו אותו.
והכותרת... למרות שהיא הייתה שלי לזמן מה. אה אופס, שיט מחקתי אותה.. טוב נו, קחו את התמונע בלי הכיתובית למרות שזו עבודה שלי בפוטושופ וזה כזה עאע זכויות יוצרים כזה אבל שיהיה חח
תהנו מהבייבי שלי.
קיצר דיי לזבל בשכל על העיצוב..
סיכום יום:
משעמם לחלוטין.
סיכום ערב:
משעמם לחלוטין.
ריבים ריבים...ושוב.. ריבים.
מתחיל להמאס לי מהכל... המשפחה הזו אני אוהבת אותה כל כך! למה הם חייבים לריב כל הזמן, כולם עם כולם. במיוחד אחותי עם כולם.
מה יש לה?! שלא נדבר על זה שגם אני רבה עם לא מעט אנשים בזמן האחרון. אני מרגישה לבד כזה =\ מרגישה מרוחקת. אבל אני אחלע :] היום הלכתי עם אמא למכור כלמיני ספרים מהבויידם [נו מחסן כזה..יענתו ספרים ישנים שסתם ישבו וצברו אבק] מהכסף של הזיכוי קנינו כמה ספרים לשנה החדשה.. בדרך הלכנו לאיזו חנות יד שניה שחברה של אמא שלי מתנדבת בה.. סתם להגיד שלום וכאלו.. היה נחמד חוץ מהעשן. בונא הזקנות האלו מעשנות כמו קטר >___< אני שונאת את זה! אוף. לא רק שאני סובלת מזה, וזה מסריח, גם אני מפחדת, אמא שלי היא הבתאדם הכי קרובה למושלמת שאני מכירה! מבחינת האופי... היא נותנת לי את החופש שלי כמה שצריך. היא לא מגבילה אותי הרבה.. היא שם כדי להקשיב, היא שם כדי לדבר, היא שם כדי לחלוק, ובנוסף... אמא שלי היא מאאגניבה P: כל אחד יגיד לכם את זה :) ברור שיש לה את החסרונות שלה, סיגריות, בירה, כל מיני. אע שלא תבינו לא נכון, אמא שלי שותה בירה כל יום, איזה 2 בקבוקים אבל היא אף פעם לא שיכורה! ישלה חסינות XD חה. יש תקופות שאנחנו רבות בהן ממש הרבה... אבל אם אני אאבד אותה בגלל השטויות שלה - אני אמות. והייתה תקופה שהייתי רבה איתה כ"כ הרבה בגלל הסיגריות האלו, הייתי עושה את המוות לשתינו. לא הייתי מסוגלת להיות ליידה.
וזה כ"כ מעצבן!! אני לא צריכה את העצות שלכם בקטע, להפסיק היא לא תפסיק...תאמינו לי, ניסיתי הכל. אני אפילו לא רוצה לחשוב בכיוון! דיי מספיק. אני ישר מתחילה לבכות כשאני חושבת על זה.. אז לא לחשוב לא לחשוב. זה לא בריא. זה לא טוב. או בשתי מילים - כואב לאהוב. מכל בחינה...
אחותי מרירה בזמן האחרון, כל הזמן צועקת, כל הזמן רבה עם כולם ומחפשת על מה לריב... ואני ממש לא נחמדה אליה, הו, אתם לא יודעים מזה לסבול אותה. אני לא מסוגלת. היא מכניסה אותי לאטרף שרק בא לי לזרוק אותה מחלון. קיצר, לא יודעת. יצא לי להיות הרבה עם המשפחה בכמה ימים האחרונים.. לא יצא לי לצאת בערבים, אבל נהנתי מידיי פעם חח
אה... ולמקרה שמישהו מעוניין לדעת באיזה תאריך אני עוברת..14.8 כיף לי הא? לא. טוב אבל זה לא כזה נורא.. האמת, אולי זה טוב בשבילי, אני בטח אכיר אנשים חדשים, אתקרב יותר למשפחה... אולי סופסוף יהיה קצת שקט? אולי אחותי תפסיק עם השגעונות שלה? אחי הקטן ימצא חברים חדשים...ואולי באמת יהיה יותר טוב. לגבי זה אני ממש אופטימית. אבל כל ההיטרטרות רחובות גדרה גדרה רחובות..והריחוק מהחברות. בנוסף גם אין לי כוח לארוז. למרות שבתכלס..אין לי הרבה מה לארוז. אע ותגידו לי מזל טוב... לפחות החדר שלי לא יהיה קטן פיצפון :) חעחע ויהיה לי חדר לבד כמובן P: ושלא תחשבו לכם לשניה שאתן (משמע החברות שלי) לא תבואו לבקר רק בגלל שאני אגור רחוק. חה! הצחקתן אותי. אתן תבואו כל יום P: טוב נו.. כל שבוע. חח
קיצר אינלי כוח יותר לכתוב, ובע כואבת לי הבטן! GIRLS STUFF
אז... איך העיצוב?
אע נא להגיב, ואע..
נא לא להתייחס רק לעיצוב ששיניתי "-_-
שיט!! עכשיו כבר 3:35 משמע הראשון לאוגוסט, שאומר עוד 14 ימים בדיוק, עוד שבועיים! שבועיים בלבד! אני חייבת לנצל אותם לא כן? תעזרו לי?... P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
