לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: .... לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

החלטתי.



הפעם לא.

הפעם באמת.

אני עוזבת.

עוזבת הכל.

אני אתן לזה ליפול.

אזרוק הכל לפח.

כמו שעושים עם משהו דפוק ומלוכלך.

לא ציפיתי,

וגם לא קיוויתי.

רק ניסיתי.

ניסיתי להוכיח לעצמי,

שהפעם...

זו לא טעות.

וההחלטה שלי הולכת להיות נכונה.

צדקתי.

 

אני הולכת להיות שונה,

אני עלולה להיות מניאקית.

נמאס לי מאנשים.

אני רק רוצה להיות לבד.

אני צריכה קצת זמן לבד.

בלי חברות מאכזבות או תומכות.

בלי אנשים מציקים.

בלי מצפון.

נמאס לי מעצמי, מאנשים ממשפחה.

נמאס לי להפגע מדברים שאפילו לא שווים את זה.

אני עוזבת.

אני עוזבת את זה.

זורקת הכל.

 

שום דבר לא שווה כ"כ הרבה זמן מבוזבז.

אני עושה שינויים. בודקת עם עצמי באמת מי צריך להישאר.

מי באמת פה ולא סתם יגיד.

מי ירגיש כשאני אשבר, ואשב סגורה...

לא ישאיר אותי בצד לבד.

 

בזמן האחרון הייתי יותר מיידי.

יותר מידיי שבירה ופגיעה.

בכיתי מספיק בשביל כמה שנים.

אני לא בוכה הרבה.

זה סתם הכל. זה לא דבר אחד.

זה גם לא מישהו.

אז אל תמהרו להסיק מסקנות.

הגיע הזמן.

להפסיק להשבר.

 

אני לא רוצה לעשות את עצמי מסכנה ושתרחמו עליי.

אבל אסור לי להשבר יותר ככה ולקרוס.

אסור לי לרדת מאוטובוס אחרי טיול שנתי ולהתחיל לבכות.

אסור לי לבכות בגלל מורה מטומטמם שאמר לי מילה,

ולא בגלל ערס שאמר משהו שאפילו לא פגע בי באמת.

זה הכל, קריסת מערכות.....

כי לא. זה לא דברים שבמצב אחר הייתי לוקחת אישית רגשית ונפשית.

זה פשוט הצטברות.

וזה קרה יותר מידיי בזמן האחרון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אז דיי... בלי יותר דמעות.

בלי יותר דיכאונות.

הינה.... יום שלישי יומולדת. צריך להיות שמחה :]

אופטימית.

שוב....

 

לא ציפיתי,

לא קיוויתי.

ידעתי בדיוק מה יהיה...

לא תהיה עוד הזדמנות.

זה גמור,

זה סגור.

 

מעכשיו יהיה בסדר :) באמת באמת יהיה.

 

 

 

 



נכתב על ידי , 25/11/2006 14:23   בקטגוריות !@שינויים@!, אכזבות..., כשכבר לא יודעים מה לחשוב...  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ~משועממת~ ב-27/11/2006 06:58
 




Don't cry to me.
If you loved me,
You would be here with me.

You want me,
Come find me.
Make up your mind.

Should I let you fall?
Lose it all?
So maybe you can remember yourself.
Can't keep believing,
We're only deceiving ourselves .
And I'm sick of the lie,
And you're too late.

Don't cry to me.
If you loved me,

You would be here with me.
You want me,
Come find me.

Make up your mind.

Couldn't take the blame.
Sick with shame.
Must be exhausting to lose your own game.
Selfishly hated,
No wonder you're jaded.
You can't play the victim this time,
And you're too late.

Don't cry to me.
If you loved me,
You would be here with me.

You want me,
Come find me.
Make up your mind.

You never call me when you're sober.
You only want it cause it's over,
It's over.

How could I have burned paradise?
How could I - you were never mine.

So don't cry to me.
If you loved me,
You would be here with me.
Don't lie to me,
Just get your things.
I've made up your mind.

 

אני לא חוזרת לשם. אני לא הולכת יותר לבית הזה בחיים שלי.

אני לא מאמינה שהאמנתי שיהיה שונה...

במסיבה היה מממש כייף

כשהגענו לבית שלה אח"כ

רק רציתי הביתה.

בסוף באיזשהו שלב, פשוט לקחתי את דקלה,

ואת הדברים שלי

והלכנו אליה.

 

את אולי אמרת את זה בצחוק,

אבל ממש הצלחת לעצבן אותי.

אם את לא רוצה שיהיו אצלך אנשים, אז אל תזמיני אותם.

ואם כבר הזמנת, אז לפחות תשתדלי שלא לגרום להם להרגיש חרא.

תודה רבה לך.

 

וגם את אכזבת אותי, אמרת שאני החברה הכי טובה שלך,

אבל כשגיליתן שאני ודקלה לא שם

אפילו לא טרחתן להתקשר.

וממך אני כן ציפיתי שתתקשרי.

פגעת בי.

ואח"כ...

את תגידי שאכפת לך,

ותתחילי לתרץ.

בסדר...

פעם הבאה אני אדע לא לצפות מהאנשים שאני הכי אוהבת דברים הגיוניים.

כי אח"כ אני מתאכזבת ונפגעת.

 

אני לא עושה סרט.

גם אתן הייתן נפגעות.

אבל זדיינו

חשבתי שאתן חברות שאכפת להן.

אבל אם היה אכפת לכן במיד כזו כמו שאתן אומרות,

לא הייתן גורמת לי להרגיש כ"כ חרא.

 



DON'T CRY TO ME

IF YOU LOVED ME

YOU WOULD BE HERE WITH ME!!!!

נכתב על ידי , 18/11/2006 13:24   בקטגוריות אכזבות..., כשכבר לא יודעים מה לחשוב..., מרגישה מטומטמת...  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ~משועממת~ ב-19/11/2006 14:43
 



אז ככה... גדרה הא?


אני מתגעגעת וזה אבל ת'אמת?

נחמד לי פה. ואפילו מאוד. לא חייבת לראות אנשים שאני מכירה ושונאת ברחוב, לא דופקת לאפ'חד חשבון, אפ'חד כאן לא מכיר אותי ולא שונא אותי סתם בלי סיבה. כמו דף חדש!

כן, זה מוזר לי קצת, רחוקה מכל החברות שלי... אבל אם באמת באמת יכולתי לומר שזה כל כך קשה אחרי שהתנסיתי בזה..

המחשב הנורמלי מקולקל, רק היום החלטתי להחזיר את המחשב הישן לפעולה... זה היה חסר לי, אבל לא מספיק. ות'אמת טוב לי ככה.

אני לא עושה הרבה כל היום, אבל לא משעמם לי. יש לי טלויזיה בחדר וכבלים דיגיטליים :) ויש לי DVD אמנם מעפן וקורא רק חצי מהסרטים...אבל מילא :] אפשר לשמוע פול ווליום! הרי יש 5 רמקולים P: חוח איזו קריזה תפסתי על השכנה הדוסית המעצבנת!!!!!!!! שמה לי מזרחית מסריחה!!!! ב9 בבוקררררררר!!!! בפולל ווליוםםםם!!!!!!!! וזו לא סתם מזרחית מסריחה!!!11 היא הרבה יותר מסריחה ממסריחה!!!1 אפילו אמא שלי שנאה אותה. ואמא שלי אוהבת מזרחית ושאקירה ( שה! קיא@! רע!!) קיצר יואו התעוררתי מזה בעצבים והתחלתי לצרוח כמו מטורפתתת. ואז, החלטתי, לשים לה מטאל בפול ווליום XD חה חה חה! אוייב המזרחית P: ואז עשינו מלחמה XD ואז התעצבנתי כי לא רציתי לשים פול ווליום על אמת אחרת היא הייתה מתה וריחמתי עליה וגם על האוזניים שלי אז פשוט, סגרתי את החלון חח. בחינניות XD. אוף ועכשיו נדפקתי כי אין לי איפה להיות, ועכשיו אני מדוכאת כי חברות שלי איכזבו אותי... למה הייתי צריכה את זה עכשיו?! למה? הכל  היה מושלם אם פשוט עכשיו ברגע זה לא הייתי כותבת, ואם לא הייתי מתחברת, ואם לא הייתי מבקרת ברחובות ומגלה דברים שנפגעתי מהם. הבטחתם לי שזה לא יהיה כזה שונה, שזה לא כזה רחוק ולא כזה נורא. אז? מה תגידו עכשיו? אוף זה יעבור לי. אבל אני מאוכזבת. אני לא אכליל כי זה לא כולם. אבל אפ'חד לא הודיע לי על שום יציאה כבר לפחות כל הזמן הזה שאני גרה פה שזה שבוע בערך. וסלחו לי, אבל אני בטוחה שיצאתם. עזבו את זה לא אכפת לי. אני רק יודעת שהתאכזבתי.  אני לא עושה סצנות ולא כלום. ואני לא צריכה את הנימוקים שלכם ולא כלום ולא נאאאדה. מה יהיה עכשיו? שאני ארגיש לבד? שאני אבכה ואכנס לדיכאונות מפגרים?! אל תעשו טובות. אל תגידו שאני לא לבד. כלום. אני לא צריכה את זה. אני יודעת שאני לא לבד, וזה לא בזכותכם. לא הייתי מחוברת כבר שבוע, וכמעט אפ'חד לא טרח להתקשר. אבל מי שכן התקשר, על זה אני חושבת. אני יודעת מי איתי תמיד. וזה מה שחשוב. אני פשוט מרגישה left out פתאום. וזה ממש ממש חרא של הרגשה. זה שאני גרה כמה קילומטרים רחוק יותר לא אומר שאני לא יכולה להגיע. אבל עזבו את זה. זה לא משנה לי. כי טוב לי כאן. טוב לי בלי אפ'חד. טוב לי בלי להפגע מאנשים. אז צ'או.

אם אני אעדכן בקרוב... אני דיי בספק. כי לפני שהדלקתי את המחשב כמעט הכל היה בסדר. ובעיקרון, לא הדלקתי אותו בשביל להתחבר, או לעדכן. הדלקתי אותו בשביל לבדוק מתי יש אוטובוסים. ות'אמת, כבר אין לי חשק לבוא. מקסים הא? הרגשה עצומה של שייכות וסימפטיה.

אני שונאת אתכם.

לפחות אני מתחילה כמעט מחדש. מאפס, כמעט לבד, אבל אף פעם לא בדיוק.

תודה.

 

ביחד או בנפרד...אני אף פעם לא לבד... כן בטח.

 

ביחד או בנפרד, אני אף פעם לא לבד... כן בטח...

נכתב על ידי , 18/8/2006 13:23   בקטגוריות כשכבר לא יודעים מה לחשוב..., אכזבות...  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ~משועממת~ ב-25/8/2006 12:35
 



14,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~מכשפופה שמערט~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~מכשפופה שמערט~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)