ננו טוב..או שלא.. המקלדת הזאת מדכאת אותי היא דפוקה באמאשלה!

האמת שבכמה ימים האחרונים המצברוח שלי מרומם יחסית לכל הזבל שיש בחיים שלי. ואני מוצאת את הדברים הכי קטנים ופשוטים והם בעצם אלו שמרוממים לי את המצברוח כ"כ.

אני יודעת שזה טוב..ובזמן האחרון אני חושבת המון..איכשהו משהו בימים האחרונים שינה לי את תפיסת העולם. אני חושבת שזה היה השבוע המוזר הזה...כל יוםםם שעובר הוא יותר מוזר מהאחר.. אבל דווקא מוזר לטובה! אני מצטערת בגלל שהיו כמה אנשים שפתאום היו נחמדים אליי ועשיתי להם פרצוף בגלל שלא הייתה ברורה לי הנחמדות המוזרה הזו...ככה שבגלל זה הייתי מופתעת ולא ידעתי איך להגיב. מה אני אגיד.. פשוט לא הבנתי למה פתאום אני מעניינת מישהו. אוךךך מכירים את הקטע הזה שקורה משהו  שאיכשהו גורם לכם להתחיל לחשוב בכיוון אחר? כשפעם חשבתם לדוגמא שמישהו הוא פיכסה ואז דיברתם איתו חצי דקה והוא אמר משהו שגרם לכם לחשוב שוב..והוא בעצם שונה..בכלל לא מה שחשבתם. זה קרה לי הרבה..

יש לי דוגמא מצויינת. יש לי הרבה חברות שפעם חשבתי שבחיים לא יהיה לי קשר אליהן ואף פעם לא נהיה חברות. והופתעתי כי עכשיו אנחנו חברות ממש טובות. אבל אני דיברתי דווקא על משהו שונה..

כמו לגלות שלמישהו אכפת ממך. או להרגיש פתאום שמישהו מתעניין. זו הרגשה שאני בחיים לא אשכח, לא רוצה לשכוח וזו הרגשה שממלאת אותי באושר. הדברים הכי קטנים..הדברים הכי פשוטים.. אני לא צריכה את כל העולם כדי להיות מאושרת.. אני רק צריכה לדעת שיש מישהו איי שם שאכפת לו, שמתעניין, שחושב עליי.. זה הכל. לדעת שיש מי שאוהב אותי. וזו הרגשה שאני בחיים לא אשכח. מילה אחת יכולה לעשות את ההבדל. זה לא בדיוק משנה איזו מילה, זה פשוט להיזכר ברגעים כאלו גורם לי להיות מאושרת ולחייך פתאום לעצמי או אפילו לגחך בשקט. אני אוהבת את זה. אני פשוט אוהבת את זה. את הדברים הכי פשוטים בעולם...זה כל הקסם. הכי פשוט, הכי טוב, הכי כיף.  ובהזדמנות זו אני רוצה להגיד שאני מצטערת שאני עושה פרצופים לפעמים חח זה לא בכוונה, באמת שלא. זה סתם מוזר לי. אני רוצה גם לומר לכל החברות שלי שקוראות או לא קוראות פה - אני אוהבת אותכן! אכפת לי! כדי שתוכלו לחלוק איתי את ההרגשה הזו חח P: כי זה כיף לדעת שלמישהו אכפת. וגם לעוד כמה אנשים שהם לא החברות שלי אבל אני לא אגיד מיהם. כי בחיים לא תדעו.

היה לי יום דיי מעולה. אני לא יודעת מה היה ביום הזה עד עכשיו שעשה אותו כ"כ מעולה..

(או  שאני יודעת ומעדיפה לשמור את זה לעצמי אבל את זה אתם לא יודעים P:)

למען האמת הייתי טיפה מאוכזבת מהעובדה שטרחתי לסחוב ספרים ולא השתמשנו בהם..אבל אין לי טענות. העיקר שלא למדנו :) בעניין הזה שהיה..של האוכל וזה..נידבו אותי (מיכל ברוב חוצפתה) להכין כדורי שוקולד עליי לציין שכמעט שכחתי מהם. ואז נזכרתי שאני צריכה להכין להיום..הכנתי וזה והתהליך היה מאוד ארון כי באמצע נאלצתי להפסיק וללכת למטרו לקנות את העניינים האלו ששמים בתוכם את הכדורים.. (נו הניירות האלו) ואז לקח לי שעה עד שהגעתי למטרו ואז עוד שעה עד שמצאתי את מה שחיפשתי ואז עוד שעה בתור בגלל שאיזו אישה נעל אחת הלכה באמצע החשבון להביא עוד משהו..ואז שוב שעה עד שהגעתי הביתה. בכל מקרה..נורא נורא התאכזבתי כי לא היה אוכל טעים במיוחד היום. מקורות אמרו לי שכדורי השוקולד היו הכי טעימים. ואני בכוונה אומרת מקורות כי היו כמה אנשים. האמת שגם אני חשבתי ככה..אבל לא אמרתי כי אז זה היה כאילו אני משוויצה. נו טוב אז מה?! זה לא שהכדורים הם הכי טעימים בעולם! פשוט הפעם לא הצליח כ"כ ואנשים הביאו דברים מזעזעים. היו שתי עוגות שמבחוץ נראות מאוד תמימות וטעימות..אך אך איך נפלנו בפח. הן לא היו משו. אחת מהן הייתה דיי מזעזעת..וחטיפים..נגמרו לפני שהספקתי להגיע אליהם. אה יש לציין כי השתייה הייתה מעולה. (מה יכול להיות כ"כ רע בשתייה?) ללמוד לסוציו לא התחלתי. מה יהיה איתי? מממ...על התעודה לא תשמעו...לא היו נכשלים. זה הכל. ואוו אני לבד בבית..וזה יהיה ככה כל הסופ"ש חבל שאי אפשר לנצל את זה בגלל המבחן ביום ראשון.

אני חייבת לומר שמאוד מעיק כל הקטע הזה שאני לא יכולה להגיד בפירוש את מה שאני באמת חושבת..אני יכולה כמובן אבל אני לא ממש רוצה. זה עלול לא לשחק לטובתי. יש רק דבר אחד שיכול להפוך את היום הזה ליותר ממושלם...בעצם..אולי יותר מדבר אחד. אני לא יודעת למה אני כ"כ שמחה פתאום. והגעתי למסקנה...צריך להיות ממש חזקים כדי לחייך גם ברגעים הקשים. ואני לא יודעת איך בדיוק זה קשור לפוסט הזה. אבל אני יודעת שזה נכון. ואני יודעת שכשמחייכים גם כשקשה, העולם נראה אחרת. יותר טוב לחיות בעולם כזה באמת שקל..אבל לפעמים פשוט לא בא לי לחייך. נשבר לי.

עכשיו כן :)  אם לומר את האמת...בזמן האחרון אני חושבת שהחברות שלי, אפילו הכי טובות..לא באמת יודעות מה הולך איתי.. האמת היא שאני כבר מפחדת לשתף אותן בגלל שאני חושבת שנמאס להן לשמוע. אני יודעת שנמאס להן לשמוע, אולי כי אני מדברת ומדברת ולא עושה שום דבר בשביל לשנות את זה- אני רק מתלוננת! אני לא יכולה להאשים אותן.

היום שמתי לב לקטע מוזר! מישהו בא וחיבק אותי ולא העפתי אותו..איזה קטע, נכון?! חח האמת היא שהוא עזב לפני שהספקתי לומר משהו. והאמת חחחחחחח (וואיי זה נשמע נורא מצחיק) זה לא היה כזה נורא. סתם לא הבנתי מה היה פשר החיבוק הזה. נמאס לי לשקר, אני לא באמת שונאת אפ'חד..

זה טיפשי להעמיד פנים שכן. אני סתם עושה פוזות, מרחיקה את כולם..אבל לא באמת מפריע לי.

את האמת - (למה אני כל הזמן אומרת ת'אמת היום?!) רוב האנשים שאני "שונאת" זה בעצם להפך. אבל נא זכרו! זה רק רוב! לא כולם! רובם!!

אני חושבת שאני אפרד מהמנהג של להיות מגעילה לאנשים. לא לא אני לא אתחייב אני עלולה לשבור את זה. אממ..אני אהיה פחות מגעילה לפחות. אחרי הכל..אלו אנשים שאני אוהבת אני לא רוצה לפגוע בהם.

 here's your chance

so take iT!!

ואולי...אני מדברת על משהו ספציפי.

ואולי...

זה איזשהו רמז.

ואולי...

אולי..

אני בעצם מדברת על מישהו ספציפי

או

אל מישהו ספציפי.

פאאאאאק

I never meant to be this

complicated!

all I know is

I don't cry for pain!!

אתם בטח שואלים את עצמכם..מה הקטע של המשפטים האלו משירים.

אז אני אספר. אני אגלה את הסוד.

רוב הזמן כשאני כותבת משפט משיר מסויים זה בגלל שאני מתחברת אליו והוא מתאים לי לרגשות ולמה שאני חושבת.

זה הכל...

זה כל הקסם ;)

אכן כן. פוסט ארוך במיוחד.

נו...משעמם?

איזו הקלה.

הוא עכשיו מסתיים.

כשנכנסתי עכשיו לישרא רק רציתי לכתוב על כמה שהיום הזה היה מושלם..ואז גיליתי להפתעתי בתגובות דברים מלוכלכים ודוחים. אני לא יודעת מה יש לך נגדי או נגד מי שזה לא יהיה מהחבורה הזו שלנו אם אפשר לקרוא לזה ככה.. אבל בבקשה דיי.  זה זנותי ומלוכלך. גם אני יודעת להגיד דברים כאלו, גם אני יודעת לרדת על אנשים אבל אני לא עושה את זה כי זה מגעיל אותי. דיי כבר עם המריבות המטופשות והזנותיות האלו!! זה פשוט כבר יצא לכולם מכל החורים. פשוט דיי יא חסרי חיים אין לכם משהו יותר טוב לעשות מאשר ללכת לבלוגים של אנשים ולרדת להם על החיים ולהגיד שהם משועממים?! אם מישהו הולך וקורא בלוגים רק כדי להגיב תגובות כאלו מפגרות אז מי בינינו פה הוא המשועמם?! טינק אבאוט איט..

עכשיו נהרס לי המצברוח. אוך כוסאמק.

טוב לא משנה...אני מתחילה לא להבין את עצמי אז אני אעבור נושא.

חשבתי על זה הרבה...יש דברים כ"כ הרבה דברים..ואני כבר לא יודעת מה לחשוב. ואני מדברת על מישהו. ונמאס לי והכל כזה בלעעעעע וכבר פיכסה ואיכשהו אני לא מבינה מה אני מבלבלת את המוח כי אני רוצה שמצד אחד מה שאני מנסה להגיד יהיה ברור ומצד שני לא. אוךך אני כל הזמן מערפלת את מה שאני מנסה להגיד! איך בכלל מישהו מבין אותי?!

קיצר אתמול ואו איזה מוזר להגיד את זה...עשיתי שופינג. קניתי חצי מהדברים שאני רוצה לקנות כבר חצי שנה! ואז...היום התברר לי שהיום הוא החצי השני! עכשיו היום ואתמול היו ימים עמוסים של שופינג. אתמול עם חברה היום עם אמא..קיצר קניתי כל מה שאני צריכה ואני מאושרת. רק חסר לי משהו אחד. נו טוב שניים..מגפיים- זה אחד. ואת הדבר השני זה כבר דבר שאי אפשר לקנות חחחחח. אבל יהיה טוב.

קניתי ואנס וקניתי ואנס! סופסוף!

:))

חבל לי באמת חבל לי אני שונאת לראות אנשים רבים אני יודעת שאני עוברת מנושא לנושא כ"כ מהר שבטח לא ברור על מה בכלל אני מדברת.. בתו'ש בבקשה לא רק את עכשיו כולם...תקשיבו לי!

אם מישהו מגיב תגובה לא רצויה אל תגיבו לו. פשוט תעשו כאילו שהיא לא שם. שיגידו מה שהםפ רוצים...למי אכפת?! מי שם זין?!

אני מודיעה...רשמית. המקום לריב הוא לא פה!

פה יהיו רק:

שלום,אחווה וחברותא!

פחחחחחחחחחחחחחח

חחחחחחחחחחחחחחחחחחח שניה..

אני אמרתי את זה?! טוב כן..אבל אני באמת מתכוונת לזה.

אני לא יודעת מה הקטע בדיוק אבל אני יודעת שכל אחד מהצדדים היה לא בסדר...זה לא סיבה להטפל לכל מי שסובב אותו, או להטפל אליו בכל אופן. זהו רבתם היה נגמר. תמשיכו הלאה מה אתם מתעכבים על חרא כזה קטן. זה איחדיוטי וקטנוני כמו ילדים בגן. תתבגרו כבר בחייאת ראבק.

את רוב מה שכתבתי בפוסט הזה בכלל לא התכוונתי לכתוב. התכוונתי לכתוב משהו שונה...אבל זה השתלט עליי, אני מצטערת הקטנוניות של החרא הזה שהולך פה עלתה לי לראש ושכחתי את כל מה שבעצם באתי לכתוב.