אניי מרגישה מוזר..

קצת עצוב לי, בגלל דבר שאני לא יודעת מה חח. אבל אני מרגישה מין רייקנות מעיקה כזו..

אולי קצת אכזבה...ממה ולמה, זה כבר משהו אחר. אני מאוכזבת בעיקר מעצמי ומאנשים שחשבתי שאולי הם שונים ממה שאני חושבת..ויותר האמנתי בהם. מה קרה? שומדבר לא קרה לי. זה מהדברים האלו שפתאווום מבינים, או יותר נכון שסופסוף מוכנים להודות בהם.. כמו ה"תובנה" (INSITE) שלמדנו עלייה בפסיכו... אבל אני מדברת על משהו אחר..למשל: דבר שידעתי והעדפתי לחשוב אחרת או להכחיש במילים אחרות..ועכשיו אני פשוט מרגישה צורך להשלים עם זה. אין לי מושג על מה בדיוק אני מדברת אבל בזמן האחרון יוצא לי לכתוב יותר פוסטים ריגשי כאלו מאשר על החיים שלי..אבל אין מה לספר. חיה איכשהו גוררת את עצמי מרגע לרגע.. אבל זה לא משנה. אני פשוט מרגישה מבודדת וסגורה בתוך עצמי בזמן האחרון וכאילו ששומדבר לא יכול לשנות את זה ואת איך שאני מרגישה. אני מרגישה מוזר..אמרתי כבר?..כן כן..אמרתי. נמאס לי פשוט מהכל ונמאס לי להכחיש דברים שאני יודעת שהם נכונים. מכירים את ההרגשה הזו שאף אחד לא טורח להקשיב..אני יודעת שכן, אבל מרגישה שלא. וגם אם מקשיבים לא תמיד מבינים. אני זוכרת שפעם אמא שלי פשוט יכלה לקרוא אותי, לא הייתי צריכה לומר שומדבר, והייתי מספרת לה הכל...ועכשיו אני מספרת הכל לכולם אבל לא לה..זה כאילו התהפכתי פתאום. פעם הייתי יותר סגורה לאנשים ולחברות שלי ועכשיו זה להפך עכשיו מי שאני סגורה אליו זה האנשים שאני אוהבת..אני מרחיקה מעליי את כולם. וזה לא צודק! כי זה לא מגיע לי. אני מזלזלת בעצמי ולא מספיק מאמינה. אני שונאת את עצמי, עכשיו, יותר מכל דבר אחר. ואני לא יודעת למה זה ככה. אולי כי נמאס לי פשוט מכל הפוזות האלו שאני עושה. זה פשוט לא צודק...למה אני פשוט לא יכולה להיות עצמי..גאד חרא למה אני בוכה? זה כאילו מושלם זה נראה מבחוץ..אבל בפנים אני קורסת..

אני משקרת לעצמי כאילו שאני לא יודעת את האמת ודברים בסגנון. ולא אכפת לי מי יקרא את זה.

נמאס לי להיות מזוייפת לאחרים..ויותר מכל מזוייפת לעצמי. נמאס לי מהבולשיטים שאני עושה.

ועדיין שומדבר לא מספיק..היום כל דבר קטן מאיזשהו שלב מסויים גרם לי לבכות..הסדרות שראיתי, השירים ששמעתי הכל פשוט הזכיר לי את השטויות שאני עושה. אני כבר לא כותבת באף בלוג אחר כי כבר לא אכפת לי מכלום. אין לי מטרה. אין לי חיים. אני מרגישה כמו זומבי.

אין לי מה לעשות נגד זה..או דרך להתמודד עם זה..

כי ככה אני מרגישה
 

אני מרגישה כמו הקקטוס הזה...עד כמה שזה אולי ישמע אבסורדי ודבילי..

הוא רוצה שיחבקו אותו אבל מרחיק את כולם עם הקוצים.

לצחוק ברור שאני יכולה..

אבל זה לא יכול להיות בלב שלם.

כי אני לא שלמה...

לא שלמה עם עצמי.

אני לא יודעת כמה באמת מישהו טרח לקרוא..ואני לא יודעת אם בכלל למישהו אכפת.

אם אני אגיד שלא אכפת לי מי קורא פה..

זה יהיה שקר. כי כן אכפת לי.

אני צריכה לדעת..

תגיבו

שאני רק אדע אם אכפת לכם או שפשוט באתם לפה כדיי לצחוק לי אח"כ בפרצוף...

אתמול...היומולדת שלי הייתה נפלאה! לפני בצפר נפגשתי עם בתאלע כרגיל כדי ללכת ביחד :) קיבלתי בלונים חיחיחיחי וכשהגענו לבצפר כולם אמרו לי מזל טוב ואז מיכלע באה ואמרה לי מזל טוב והייתי דיי מרחפת ולא שמתי לב שהיא מחזיקה בלונים חחח ואז כשקלטתי חיבקתי אותה..אח"כ בתשע הגיעה סנטיטושקה! היא הביאה לי בלונים קנטים כאלו עם מקל חחח ואחד טוויטי! מה שהיה מאוד מצחיק בגלל שיש כמה אנשים שקוראים לי טויטי חחח D: ובהפסקות החברות המתוקות שלי באו להיות איתי והביאו לי כל מיני ברכות..אהה כן...והסתפרתי ביום ראשון.. והכל היה כ"כ מושלם! והגעתי הביתה ואז אבא שלי התקשר ורצה שנלך ביחד לקנות לי MP3 וכשחזרתי חיכתה לי עוגה על השולחן ואחותי הקטנה סידרה נרות על השולחן בצורה של 16 חחח והכל היה כ"כ מושלםם! הכמות של ה"מזל טוב" ששמעתי ביום אחד.. חח בחיים לא אמרו לי כ"כ הרבה מזל טוב..עכשיו יש לי MP השיער שלי נראה נורמלי יחסית החיים שלי נראים נורמלי יחסית..ואני לא יכולה לומר שהכל מושלם....אבל בנתיים, טוב לי.

אני לא רוצה לדבר יותר מידיי כי למען האמת...היום לא היה יום כזה נפלא, כל היום רבתי עם אמא שלי וזה לא היה נחמד והרגשתי מזה חרא היום גם בבצפר לא הכל היה מושלם. אבל אני לא צריכה מושלם.

משהו באמצע זה מספיק לי. אבל הרגשתי חרא בגלל שההרגשה הזו של האושר שהייתה לי אתמול פשוט דיי הייתי מאוכזבת שזה נגמר..אבל יהיו עוד ימי הולדת :) בתכלס מה שרציתי להגיד זה שלא כדאי לדבר יותר מידיי על זה שטוב לך כי אז פתאום לא טוב לך ואז אתה חושב.."שיט למה דיברתי, למה פתחתי פה לשטן..?" אבל תמיד צריך לזכור שלא חשוב מה יהיה תמיד זה מסתדר בסוף ושווה לחכות.

אני אוהבת אותכם :) הייתי כ"כ מאושרת אתמול אפילו היו לי דמעות מהתרגשות.

שיט אני צריכה לעשות הזמנות ליום שישי... אין לי כוח. מחר בבצפר.

לא החלטתי עדיין את מי להזמין, ברור לי שאת כל החברות שלי קודם כל..אבל אני מתלבטת בקשר לאנשים אחרים יש לי מלא אנשות להזמין ואם אני אזמין בנים אז הם לא יהו רבים הם יהיו פחות מחצי מהחברות שלי! זה פשוט עצוב.... מה לעשות שכולם בשכבה הם מטומטמים!? או וול...

טוב לפחות עדיין נשאר לי למה לצפות..כשהרגשתי חרא כל הזמן ההוא חשבתי לעצמי..רגע יש למה לחכות! עוד מעט יומולדת..ועכשיו...אחרי יום שישי מה אז? למה ישאר לי לחכות?..

למשיח? ל"אחד"? אמק. אני מרגישה טיפשה וכאילו לכולם יש מטרה בחיים והם כבר יודעים מה הם יהיו ומה הם ירצו לעשות כשיהיו גדולים וכל הבולשיט הזה..ולי לא..לי אין מטרה! אני לא יודעת מה אני אעשה מה יהיה מה אני הולכת להיות או אפילו אם אני אחיה מחר! אני לא יודעת מה הולך להיות מחר! וכולם כבר מתכננים את החיים שלהם...חושבים על העתיד, ואני..אני רק אני...או סתם מזוייפת ומגעילה לפעמים. לא יודעת מה יהיה, ואין לי שום מטרה בחיים. יושבת על התחת ומצפה שהכל יזוז מעצמו!

יאללה לעבודה! ומה שאני אומרת זה לא רק על דבר מסויים...זה על הכל מהכל..

מי יודע...אולי אני אפילו לא אחייה מחרתיים כדי לספר לדבר או להיות מגעילה לעוד מישהו מסכן...אולי אני אדרס או משו..אני לא שלילית..אני פשוט לא רואה יותר מידיי מטרה לחשוב יותר מידיי קדימה.

אני פה. אני חייה את ההווה ולצערי משתדלת לדחות את הפתרון עד כמה שיותר במחשבה הטיפשית שאולי כל הבעיות יפתרו מעצמן. אני יודעת שלא. לא משנה אני מבלבלת במוח.

העובדה שזה באמת מה שאני מרגישה וחושבת...זה כבר משהו אחר......

אני מטומטמת!

אני אוהבת אותך!

ואני לא אגלה לכם אותו! ננע בננע! תצטרכו לראות בעצמכם

נכון שאמרתי שמהיומולדת שלי הכל ישתנה...אז זהו שלא..

זה כבר השתנה.. הכל משתנה לטובה.

נכון יש ת'קטעים האלה כשיוצאים מתקופה דכאונית?.. כזה "שיט אני לא מאמינה! איזו מפגרת! למה הייתי ככה החיים טובים ויפים...ואין לי שום סיבה שבעולם להיות במצב הזה"

החיים טובים ולאט לאט שוב הכל מסתדר..טוב בואו לא נגזים.. לא הכל אבל הרבה דברים.

המבחן בפסיכו למרות שלא למדתי כ"כ הרבה והייתי לחוצה הלך דיי בסדר, דיי טוב.

ומחר יש לי יומולדת, ואני פחדתי שאני אהיה בדיכאון ביומולדת שלי... למה אני כ"כ שלילית?

חחח יש לי פלאשבק:

ביום אחד לפני כמה חודשים אמרו לי שאני נאצית, אנטיפטית, גזענית ועויינת.

אני עויינת?!? *מכחישה*

נו טוב..אולי אני אנטיפטית לפעמים, ואולי גם עויינת..אבל זה רק כשאני במצברוח כזה או לאנשים מסויימים.

כבר אמרתי לכם שאני אוהבת אותכם היום?

יש לי מצברוח כזה טובבבבבבבבבבבבבב!

בא לי לחבק את כולם!

אל תגידו לי היום מזל טוב! תגידו מחר...!

אני אוהבת אותכם

גם אתם חושבים שאני שונאת..אני אוהבת!

חח בטח ישעשע אותכם..אבל היום לאמא שלי יש יומולדת..ומחר לי :)

נ.ב. תגידו תתחדשי D:

על מה?..זה סוד.