חהחהחה! היה לי כ"כ כיףף. קודם כל הברזתי להן בבוקר כי איחרתי... והחברות המתוקות שלי חיכו לי!!! ואז אמרו לי, תעלי לקומה השלישית בכל זאת. עליתי, ואת מי גיליתי? דקליייייי המותק באה במיוחד בשבילי :):) הביאה לי את פוצי! הכחלחל והמתוקי. והרי, פוצי:

הו! חמודי מתוקי! ישלו כאלו ידיים קטנטנות! ורגליים חמודות! והוא פרוותי ונעים :]

עוד פוצי....

והפעם, מאחורה XD

ישלו גם זנבנב! חמוד :))

עם כל העצירות בדרך, החיבוקים והמזל"טים למיניהם, הגעתי לכתה ממ.. היססתי לפתוח את הדלת.. הצצתי, חייכתי חיוך ענקי ומתחנף, וקלטתי ערמה של בלונים על הכסא שלי. שאלתי את המורה אם אני יכולה להיכנס, אחרי שהכתה ידעה את המורה שיש לי יומולדת, היא הסכימה לי לא להרשם.נחמד... נכנסתי וכולם איחלו לי מזלטוב :] קיבלתי ברכות נחמדות גם! חיכיתי להפסקה, בשביל לחבק את כל החברות שלי שהברזתי להן בטעות בבוקר עם האיחור. הרגשתי ממש רע בקשר לזה, אבל הן היו במבחן =\ נשארנו בכתה ואנשים אמרו לי מזל טוב וחיבקו אותי בכוח, *אהמ... יגאל* ואהמ, כל מיני כאלו שאמורות להיות חברות שלי XD אהמ סיון, צילמו בניגוד לרצוני. חחחח אבל היה לי מצברוח טוב. אז הייתי נחמדה וחייכנית... עד ש... הגיע הבוחן באזרחות. שכחתי הכלללללללל יופי לי. =\ ישבתי לייד אלכס הקרציה שכל הזמן שאל אותי שאלות שאני בעצמי לא יודעת לענות עליהן!!!! הגיעה ההפסקה, והחברות שלי באו, אבל לא, עשיתי בוחן אז לא יכולתי לחבק אותן! אוף. ואז הגשתי, כולי מבואסת אחרי שלמדתי עם בלאק אאוט. שמתי לו את הדף על השולחן ויצאתי מהר, כי הרגשתי ממש חרא. וכי היו לי דמעות בעיניים קצת, אחרי ויכוח עם ירון כמובן.

לא משנה. חזרתי והייתי צריכה לשבת לייד אנטה כי ירון המטומטם לא נתן לשרית להיכנס כי היא איחרה. בנזונעע. בהפסקה שאחרי סופסוף ראיתי את כל החברות שלי, וכבר אז לא את כולן =\ יידעתי אותן, ארומה ב7 חיבוקים איחולים וכו'. המצברוח היה קצת הרוס, היומולדת הזה היה קצת פחות מוצלח בכמה מובנים *אהמ ירון תמות יא גמל ערבי* שגרם לי לבכות ביומולדת שלי. איזה מין בנאדם אתההההההה?! גייייייייי אחד! לא משנה אח"כ קצת התעודדתי. בסוף הלימודים כולי נסחבת עם ערמת בלונים לקניון, ואז נדחפת לאוטובוס איתם XD ועם פוצי כמובן. הגעתי הביתה! חיכתה לי עווווווווווווווגה! איזה יופייי! הייתי בביתץ כמה שעות חביבות, עם פוצי בידיים כל הזמן כי הוא מתוקי. ואז התחלתי לדאוג לאחותי שלא חזרה הבייתה. נכנסתי ללחץ. הסתומה שכחה לקחת פלאפון וכבר היה חשוך ואפ'חד לא ידע לאן היא הלכה... והיא עזבה לפני 3 שעות. זה מלחיץ. התארגנתי כולי בלחץ כשיצאתי מהמקלחת אחותי כבר הייתה פה אז נרגעתי, ונסעתי לי לרחובות. פגשתי את החברות בארומה והיה נחמד. ישנתי אצל שריתע יצא לנו לדבר...וגם יצא לי לדבר עם סיון! ואולי אני אשים תמונות אח"כ כששרית תצרוב לי. היום היה בצפר כרגיל בלע. אחרי זה, אני וסנטי הלכנו לעיר וחיכנו שאבא יבוא לקחת אותי... בדרך אכלנו פיצה... אז אבא הגיע ונסענו לקנות....

גיייייייטרהההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כל היום היינו תקועים בתל אביב עם הפקקים, ובדוגרי זה לא שהסתובבנו או משו. כל היום נשרף. אבל לא אכפת לי. לריסה אישתו, קנתה לי סט איפור ונעליים חביבות. ואבא הביא לי את זה. אז... עכשיו אני אשמח לכם

קולולולולולולולו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ישלי אקוסטית!!! ננה בננעעעעעעעעעעע! ואני יכולה לחבר אותה למגבר, אבל לא קניתי. קודם נלמד לנגן אח"כ... הינה תמונות...

כוסית נכון? :}

טוב, יהיו גם תמונות שאני נמצאת בהן ונראית ממש רע, וגם כאלו עם פוצי. ויותר אינלי כוח לפרט!

פוצי חמוד. :]

אני עם פוצי והגיטרה. והתמונה ממש גרועה.

מטושטש. הא! אבל שימו לב למפרט!!! חה, הוא מתאים לפוצי.

חה, וזו סתם אני נראית ממש ממש מסטולה. תמונה מלפני כמה שבועות...

חה XD מצחיק.

קיצר... הגעתי הביתה ואחותי עשתה לי הפתעה, הדליקה נרות ושמה פיצוחים על השולחן ועניינים. וזה לא היה כ"כ אפקטיבי יום אחרי... אבל בכל זאת :] חמודה. קצת מעצבן אותי שאני מתה לנגן. אבל אני לא יודעת -_-" ואהמ. מישהי אמורה ללמד אותי. חעחע

זה כ"כ מטריד. יש גיטרה, ידע אין. :( :( :( אבל יהיה טוב. ומחר ישלי צו ראשון מסריח. אוף. ויומשישי אנ'לא הולכת לבצפר. בשביל שעה אחת?! זה לא שווה את הכסף של הנסיעות אפילו. אז אני לא אראה אנשים עד שישי בערב אוף. איזה דיכאון. ברר, אני לחוצה. טוב נו. מילא.

LOVE YOU

חהחה נכון מגניב!? ישלי 6666 כניסות. נראה כאילו למישהו נתקעה המקלדת. אבל בקטנה P:

אוףףףף מחר בוחן באזרחות למי שנכשל. איזה כיף, אני כולי מגיעה הביתה מבצפר בשעה שבע בערב, עם עיניים שורפות אחרי 4 שעות מולטימדיה (מול מסך מפגר...נו...בבית זה סיפור אחר.) וכאב ראש. רעבה, קר לי ויש לי בחילה. צריכה להתקלח לאכול, וללמוד לבוחן אידיוטי וחשוב. שאגב, ירון החליט לתקוע לי אותו דווקא בתאריך בו נולדתי. כןכן מחר יומולדת :] קיצר אני כולי למדתי יחסית! אני גאה בעצמי! P: נורא אפילו. לאא משנה שעכשיו העיניים שלי נפוחות כואבות ונזילות. וגם האף (נזיל) XD אבל למדתי טיפה... נקווה שיעזור. כמה אנשים הבטיחו לי בלונים איזה כיף :] ומחר יום שלישי! יום שלישי הוא יחסית נחמד למרות שזה 3 שעות רצוף עם ירון... זה נראלי היום שיש לנו בו הכי הרבה שעת עם הכתה...ולא שאני כזה מתה על הכתה הזו... אבל זה מין שקט כזה שלא צריך לדאוג ולהיטרטר מכתה לכתה. וזה נחמד שיש את אותם אנשים. קיצר, לא'דעת היום הזה היה מעייף... אבל אופטימי! חזרתי! איזה כיף זה.... אני לא יודעת אם זו פשוט האווירה הזו של יומולדת, או ש.. (מה אני מבלבלת ת'שכל. ברור שזה יומולדת...) היום קמתי בשש וחצי בבוקר על השעון! אף על פי, (כן כן תקשיבו לזה טוב איזו בת חמודה ונפלאה אני לפעמים...) שאני בכלל הייתי אמורה להתחיל היום בעשר ולקום ב8 וחצי. כי, לאמא הייתה יומולדת ורציתי להפתיע אותה. אז הערתי את אחים שלי ובשקט בשקט ציוויתי עליהם לסדר את הבית...(שהיא לא תצטרך) אני בנתיים הכנתי לה נס קפה :) ואז כשהשעון שלה צלצל הלכתי לתת לה אותו למיטה ככה שהיא לא תקום ותתפוס אותם מסדרים, כמובן שהערתי אותה בנשיקה על הלחי ומזל טוב. לא משנה שבדרך קצת נשפך לי הנס XD ואז ישבתי ודיברתי איתה עד שהם סיימו בערך... ואז הם התחבאו וכשהיא הלכה להעיר אותם היא לא מצאה וחיפשה בכל הבית לאן נעלמו לה הילדים XD עד שהם קפצו לה ממאחורי השולחן. היה מצחיק. היינו מוכנים כבר מוקדם.. אז כל שאר הזמן ישבנו לייד השולחן כמו משפחה, משו שכבר מזמן לא יצא לנו לעשות. דיברנו שתינו ואכלנו והייתה אוירה אחרת... בוקר טוב, יום טוב =) אני טועה? זו תמיד הרגשה טובה לעשות משהו נחמד בשביל מישהו ולראות חיוך! וכרגע אני כולי מחוייכת, למרות שנורא קר לי ואני רועדת ולא מרגישה הכי טוב. אבל לא אכפת לי כי אני שמחה! כשהגעתי הביתה הרגשתי בעעע והייתי צכה ללמוד אבל למדתי וסיימתי ועכשיו אני מרגישה חופשייה והשמחה חזרה לה! זה ממש כיף!. רק שישאר למשך זמן. אפילו למדתי... אני! למדתי! הייתם מאמינים?!

כנראה בשביל לא לבאס את מחר ולהרגיש את הנכשל באופק... XD יהיה בסדר... באמת יהיה... אני מאמינה בזה.

בכל כולייייי! כבר בסדר... אז מה כבר יכול להיות רע? על כל דבר אפשר להתגבר, ואם לא, אז לא קרה כלום. העולם לא יתפוצץ ויקרוס בגלל משהו אחד קטן.

סינירלי יורס XD

סורי, חע. למדנו היום מכתב רשמי XD באנגלית דע.

אה אגב.

אני בת 17 בעוד שעה וחצי! יאייי!

[שתקו! אל תגידו שאני פיצית!. אני יותר חכמה מכם, בגלל שהייתם טיפשים אז החליטו שאני הכי חכמה ואני עולה לכתה א' לפניכם!]

חה, סתם P: אבל יש אנשים שאני מכירה שבגלל שהם היו קטנים אז השאירו אותם עוד שנה ועכשיו הם פשוט גדולים יותר מההפואנטה בזה?.

הא..כן. כי הם גם לא היו חכמים מספיק בשביל לעלות לכתה א'. הם נכשלו בלגו. חוצמזה... הם לא הבינו את בית בובות XD אז עכשיו מלמדים אותם שוב...אוי עזבו. באמאשלכם. נדפקתי בשכל. XD

הפעם לא.

הפעם באמת.

אני עוזבת.

עוזבת הכל.

אני אתן לזה ליפול.

אזרוק הכל לפח.

כמו שעושים עם משהו דפוק ומלוכלך.

לא ציפיתי,

וגם לא קיוויתי.

רק ניסיתי.

ניסיתי להוכיח לעצמי,

שהפעם...

זו לא טעות.

וההחלטה שלי הולכת להיות נכונה.

צדקתי.

אני הולכת להיות שונה,

אני עלולה להיות מניאקית.

נמאס לי מאנשים.

אני רק רוצה להיות לבד.

אני צריכה קצת זמן לבד.

בלי חברות מאכזבות או תומכות.

בלי אנשים מציקים.

בלי מצפון.

נמאס לי מעצמי, מאנשים ממשפחה.

נמאס לי להפגע מדברים שאפילו לא שווים את זה.

אני עוזבת.

אני עוזבת את זה.

זורקת הכל.

שום דבר לא שווה כ"כ הרבה זמן מבוזבז.

אני עושה שינויים. בודקת עם עצמי באמת מי צריך להישאר.

מי באמת פה ולא סתם יגיד.

מי ירגיש כשאני אשבר, ואשב סגורה...

לא ישאיר אותי בצד לבד.

בזמן האחרון הייתי יותר מיידי.

יותר מידיי שבירה ופגיעה.

בכיתי מספיק בשביל כמה שנים.

אני לא בוכה הרבה.

זה סתם הכל. זה לא דבר אחד.

זה גם לא מישהו.

אז אל תמהרו להסיק מסקנות.

הגיע הזמן.

להפסיק להשבר.

אני לא רוצה לעשות את עצמי מסכנה ושתרחמו עליי.

אבל אסור לי להשבר יותר ככה ולקרוס.

אסור לי לרדת מאוטובוס אחרי טיול שנתי ולהתחיל לבכות.

אסור לי לבכות בגלל מורה מטומטמם שאמר לי מילה,

ולא בגלל ערס שאמר משהו שאפילו לא פגע בי באמת.

זה הכל, קריסת מערכות.....

כי לא. זה לא דברים שבמצב אחר הייתי לוקחת אישית רגשית ונפשית.

זה פשוט הצטברות.

וזה קרה יותר מידיי בזמן האחרון.

אז דיי... בלי יותר דמעות.

בלי יותר דיכאונות.

הינה.... יום שלישי יומולדת. צריך להיות שמחה :]

אופטימית.

שוב....

לא ציפיתי,

לא קיוויתי.

ידעתי בדיוק מה יהיה...

לא תהיה עוד הזדמנות.

זה גמור,

זה סגור.

מעכשיו יהיה בסדר :) באמת באמת יהיה.