משום מה זה נראה לי כמו חלום, וכשאני אתעורר זה כבר לא יהיה נכון.. למה?

וזה מרגיש הזוי. לא יודעת. זה מוזר. זה כאילו לא נתפס, פשוט לא נתפס.. ואפילו הבנות שישנות איתי בחדר חח

הן בעצמן אמרו שזה מרגיש כמו חלום. אבל זה לא.. ויקח לזה קצת יותר זמן להיגמר, וזה אחד הארוכים.. כי שנתיים זה לא קצת, זה כמו תרדמת. זה מין חוסר שליטה.. זה פשוט בלתי נתפס. שנתיים מהחיים, שנתיים שלמות. שהן לא שלי.

הטירונות בסדר בנתיים, זה לא מקסים כמובן, אבל גם לא סיוט נוראי. זה סביר. סבבה מתרגלים. אני אחיה עם זה. נפלתי על חדר עם אחלה בנות, כולן חמודות :] יום אחד הרגשתי קצת רע והן ניסו לעודד וזה היה נחמד..

לפעמים זה מרגיז שהן לא ממש נותנות לישון זה קרה ביומיים האחרונים, אבל הן לפחות מצחיקות בדרך. זה נחמד, אני אזכור את זה כחוויה, אפילו שלפעמים קצת קשה לי עם זה..

זה שונה, זה חדש.. וכשזה יגמר, אני יודעת שאני אהיה אחרת..

צבא משנה אנשים.

והמ"כ שלי חחח בלי ממש להגיד את זה, הכיתה שלנו נפלה על המכית הכי חמודה.. ככה זה נראה וככה זה מרגיש...

היא לא זונה ומרושעת ורואים עליה שהיא מבינה וחמודה, היא לא ביצ'ית כמו האחרות. זה נחמד כל הקטע..

כנראה אני הולכת להיות מטמיעת מערכות מחשב מטמית או איך שלא קוראים לזה..

אנערף, משהו עם מחשבים והדרכה.. אני משערת שנחיה עם זה, אמרו לי שזה אמור להיות תפקיד מעניין.

בהצלחה לי :] בעזרת ה' אני אצא שבת גם בשבוע הבא, ואם זה יקרה אני אגיע הביתה ישר למקלחת לאכול ולישון כדי שבערב כשאני אצא אני לא אהיה מתה כמו אתמול, אפילו שישנתי עד 8 בערב, עדיין הייתי שחוטה וגמורה, והיום עד אחת, ועדיין אני שחוטה וגמורה..

אבל זה יהיה בסדר :) אני יודעת

תודה לכל האנשים שהתעניינו, שלחו אסמסים והתקשרו :]

וסורי שלחלקכם לא עניתי, או מחוסר זמן, או מחוסר כוח

אני אוהבת את כולכם :) זה הכי כיף לראות שלמישהו אכפת :)

תמשיכו לשלוח ולהתקשר, אני מבטיחה שאני אשתדל לענות או לחזור אליכם!

אוהבת מתמיד!!!

אני 3>

נ.ב.

אתמול היה כייייייייייייייייייףףףףף

הצבא גורם לאנשים להעריך דברים. ואפילו ראיתי כמה אנשים נוסטלגיים אתמול ^^

wish me luck

"In a world full of people only some want to fly, isn't it crazy??!? [....]

but we're never gonna survive, unless we get a little crazy

no, we're never gonna survive, unless we are a little..."