טוב, די הרבה השתנה מהפעם האחרונה שכתבתי כאן.

היום אני כבר חלק מהגוף ששמו צה"ל ולא עוד מלשבית. קשה להאמין, אבל מתרגלים עם הזמן...

את הטירונות עברתי בשלום למרות כל הפחדים. יתרה מזו, הכי נהנתי בעולם ואם כרגע היתה לי אפשרות לחזור חזרה למחנה 80 לעבור הכל מחדש, בלי ספק שהייתי קופצת על המציאה.

את החודש האחרון העברתי בקורס בצריפין, קורס שהיום תם ונשלם.

מצחיק לחשוב שבשבוע הראשון של הקורס רק התפללתי שהחודש הזה יעבור כבר ואתמול בטקס סיום לא הפסקתי

לילל למה זה נגמר.

שאני מסתכלת על עצמי עם המדים אני עדין מרגישה מחופשת,

קשה לקלוט איך ביום אחד אתה הופך להיות חלק ממסגרת כל כך גדולה ושונה.

מסגרת שסוף סוף מגבשת אותך עם עצמך, גורמת לך להבין מי אתה מה הכוחות שלך ומה אתה באמת שווה.

הכרתי בנות מדהימות, למדתי שיש עוד סוגים של אנשים בעולם, חוויתי חוויות שלעולם לא חשבתי שאעבור,

והכי חשוב למדתי להעריך.

למדתי להעריך את האנשים שבאמת חשובים לי, ותודה לאל למדתי להעריך גם את עצמי.

ביום ראשון מתחילים שוב מחדש. והפעם מתחילים את הסדיר.

נקווה לטוב אה? (: