יום אחד אני אחזור לכתוב יותר מוואן-ליינרים

במוצאי שבת היה ליקוי ירח.

נחושה בדעתי שלא לפספס, ניצבתי עם הדיגיטלית מול השמיים באמצע הלילה, נפעמת מהעבודה שאם להודות על האמת, הירח לא נראה שונה בצורה קיצונית מאשר בפעמים אחרות.

הסברתי לעצמי שזה בסדר, וזה רק מתחיל, ועצמי באמת השתכנעה, והסכימה להמתין בסבלנות לשלוש ורבע לפנות בוקר ואם צריך אז גם קצת אחר כך.

אבל אז באו עננים כתומים רשעים וכיסו את הירח.

אז הלכתי לישון.

(מה?! אין כתום בסקלת הצבעים של הבלוג, אבל יש חמישה גוונים של אדום? אוף.)