יום אחד אני אחזור לכתוב יותר מוואן-ליינרים

וזאת עוד האפשרות הטובה, כי האפשרות הגרועה יותר, היא שפשוט שכחתי אותם במקום האחרון שהייתי בו. ואם מישהו יחליט סתם לדפדף בהם, טוב, שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. בעיקר כי חוץ מנתונים שאנשים שהם לא אני לא אמורים לראות, יש שם שלושה עמודים בהם אני מהגגת על  איך אני חייבת חייבת חייבת להשתין.ובצורה מפורטת וציורית למדי, אם יורשה לי לציין. 

איך שלא מסתכלים על זה, אני מטומטמת.

ופרה.