יום אחד אני אחזור לכתוב יותר מוואן-ליינרים

אם כל הימים הולכים להיות כמו היום, אני בחיים לא עוזבת את העבודה.

קמתי איפשהו בשעות המאוחרות של הבוקר כמו נסיכה, יקיצה טבעית חמש דקות לפני שהשעון צלצל. עשיתי הכל באיזי, לקחתי את האוטו, והדרמתי.

חלונות פתוחים, רוח קלה, אהוד בנאי ואני נוסעים לטיול.

בדרך לא התאפקתי, עצרתי בצד הכביש, ושלפתי את המצלמה. גוד בלס דה דיגיטלית שלי.