במקרה הגעתי לכאן ובבת אחת נזכרת בטיפת הקריסטל האנגלייה שלי. זו שחוגגת בימים אלו י"ג שנות על החלון בחדר, בבית של ההורים (אני תוהה באיזה שלב "הבית שלי" הפך להיות "הבית של ההורים". זה עניין חדש הקטע הזה, בוודאות. אני מניחה שזה התחיל בשלב שבו הפסקתי לחזור דרומה בסופי שבוע כעניין שבשגרה, והתחלתי לחזור דרומה כעניין שבבחירה), ומפזרת קשתות קטנות מהצהריים עד לשעות הערביים, כשקרניים עדינות מתנגשות בחיתוכים.
אולי אני צריכה כזו גם לדירה שלי כאן (ועכשיו אני חושבת, אם שם זה "הבית שלהם" וכאן זו "הדירה שלי", אז יכול להיות שאין לי בית משלי? מחשבה קצת מרתיעה. קצת מעוררת חשש, אבל כזו שצפון בה עתיד והתחלות חדשות, או לפחות אפשרות לכאלו).
אבל השמש לא במקום הנכון כאן, ובכלל.
פוסט על הבחירות, ותוצאותיהן, ואנשים שיוצאים ונכנסים לי לחיים, כנראה יגיע בהזדמנות אחרת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
