יום אחד אני אחזור לכתוב יותר מוואן-ליינרים

אבל מה עושים יום אחרי שאת מוצאת את עצמך מעבירה את הלילה במיטה של אחד הידידים הכי טובים שלך?

אוי. 

החלטתי שהצעד ההגיוני ביותר יהיה לדחות את המחשבה על זה לאחר כך ,אם בכלל. נכנסתי למקלחת והתחלתי ללמוד למבחן הקרוב. שמונה ורבע בבוקר, לדעתי זה שיא חדש. ואף מילה על קצב. נמאס לי.

עדכון מאוחר: יש סיכוי יותר מסביר שהעולם ימשיך לשוט במסלולו הרגיל, וכך גם אנחנו. כל מה שהייתי צריכה זה כמה כוסות מים וקצת שינה כדי להעביר את ההאנג-אובר ולראות את הדברים כהוויתם.