הגעתי למסקנה שאם אני קרובה לסיום התואר הראשון יותר מאשר לכל דבר אחר, כנראה שכבר לא אשתמש במחברת מלימודי הפסיכומטרי (אי שם מסוף שנות התשעים העליזות) וגם לא בדפים על דמות השופט במקרא משיעורי התנ"ך בשמינית, חשבונות אשראי מהשנה שעברה, בספר הטלפונים-של-המקורות הראשון שלי, זה שהחזיק מעמד בדיוק חודש ולא הכיל הרבה, בטרם החלפתי לגירסא עמידה יותר וברשימת "חמישים שאלות למדריך" מהימים שעוד הייתי אשת-חינוך גאה ומורעלת.
את דפי הטיוטה לעבודת הגמר שלי בתיכון, קלסרי-הדרכה משלושה קורסים שונים והמחברת מהחפיפה בחודש הראשון בעיתון, לא הצלחתי לזרוק. אבל גם זו התקדמות.
* * *
נכון שזה לא בדיוק טרנד חדש, והקטע ההו-כה-משעשע של לזרוק רפש (שלא להגיד גפילטע פיש. פחחחחחחחח. אם נדחוף עוד בדיחה על יוצאי פולניה בכלל נצא שנוני-על, כי זה מעולם לא נעשה קודם, בשלוש'תלפים גרסאות לא כל כך שונות) על כל חג שכולל מפגש משפחתי לא נולד אתמול, אבל זה לגמרי כבר ממצה את עצמו.
יובל דרור טוען שהוא לא מכיר אף אחד מעל גיל עשרים שבאמת אוהב את החג ועוד מזמין את כווווווווולם לשתף בחוויות ה"דודה שלבשה וילון" (זאת אומרת, אם במקרה הגעתם לליל הסדר נטולי ציניות ומרירות, כבר נגרום לכם לחפש את הפגמים שבכל אחד מקרובי המשפחה שלכם. הרי מה זה לחפש את מה שרע בדוד שבאמת אוהב אתכם למרות שהשתנתם עליו בברית מילה שלכם, לעומת האפשרות להכניס איזו קטנה בתגובות לפוסט עם סיום ליל הסדר?). אני לא מכירה את המשפחה של דרור, וגם לא את המשפחות של שי ודרור (במגזין החג של מעריב), אבל אף אחת מהדודות שלי לא לובשת וילון, אף תינוק לא מזיל עלי ריר מנגב עלי נזלת, בני המשפחה יודעים לבשל (ובאלו שלא, אני פשוט לא נוגעת. איך פשוט?) וכבר כמה שנים שאנחנו מופתעים מחדש מהעובדה שאין פקקים בדרך.
זה כל כך חריג שאני מחבבת אוהבת את המשפחה שלי? שאני נהנית לדבר עם האנשים האלו שבנוסף לכך שהם חולקים איתי מאגר גנטי משותף הם גם אנשים מעניינים (חלקם) ומתעניינים (בד"כ)? העצבים כתוצאה מההשתעבדות לנקיון ולקניות המתנות לא קשורים בחג. הם קשורים בזה שהפכנו לחברה צרכנית שיצאה מפורפורציות. איכשהו, כשניקיון החג מצטמצם ליומיים וחצי וכולנו הצלחנו להתגבר על הצורך-הכאילו-טבעי לקנות אחד לשני קולטי-אבק שונים ומשונים ולהסתפק במתנה לדודה-המארחת ולזו-שיש-לה-יומולדת, אפשר להתענג על מה שחשוב באמת. הפריחה המדהימה שבחוץ, האפשרות להתעדכן מי נוסע-מי-חוזר-למי-צמחה-שן-מי-מסתדרת-בלימודים-מי-רוצה-להחליף-חוג-ראשי ולנסות להבין, שוב, במה לעזאזל ע' עובד, ואם זה באמת קשור למחשבים או ששוב אני לא מעודכנת.
גם את פורים אני אוהבת וכבר עברתי את גיל עשרים. לעדכונך.
סימניה: הבלוג של פיבן
סימניות לחג: עוד מישהי שחובבת את ליל הסדר
בועז כהן יוצא מעבדות לחירות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
