והייתי יום לפני הבגרות בתנ"ך.
בצעד אמיץ החלטתי ללכת לישון מוקדם. בכל זאת, כנראה מחר, בלית ברירה, אני סוף סוף אצא מהטרנינג שלי ואחזל"ש לאיטי לכיוון בירתנו הקדושה וכדאי שאני לא אלך לישון שוב רגע לפני שבוקר. רק מה? בשעה שתיים, עוד אני מתהפכת מצד לצד ללא סיכויי הרדמות, שמתי לב שאני מדוכדכת במיוחד ועל סף טלפון לנמש, שזה רעיון רע לא רק בגלל השעה אלא גם בפני עצמו. ואז התדכדכתי בגלל הבחור והבחור שלפניו ורגע לפני שהחלטתי להכנס לדכאון בגלל איזה מישהו שפגשתי בגיל שבעשרהוחצי באילת, הבנתי שמשהו טוב לא יצא מנסיון השינה הזה ונזכרתי שאמא אמרה פעם שכשהיא לא נרדמת היא מתחילה לקרוא מאמרים ותוך שלוש דקות נרדמת.
איזה מזל! גם לי יש ערימת מאמרים שלא נגעתי בהם כל החופש! בארבע וחצי, אחרי שלושה מאמרים ממורקרים הבנתי שהשיטה הזו כנראה לא עובדת על כולם. כיביתי את האור והלכתי לישון. מצד שני, קראתי (ומרקרתי!) שלושה מאמרים, ועכשיו הקיר שלי מלא בפוסטיט צהובים עם רעיונות שלא רציתי לשכוח.