יום אחד אני אחזור לכתוב יותר מוואן-ליינרים

אני באמת רוצה להבין משהו - כשיאיר לפיד כותב "הגיע הרגע לגילוי הנאות: העובדה שאני כותב עליו היא הפרה ברורה של שבעה-שמונה כללי אתיקה עיתונאית", הוא חושב שזה הופך את זה לבסדר? לא, כי זה לא.

כן, נו, מי אני בכלל. אזוב קיר מושתן. גרגר אבק נידף ברוח. יתוש בן דומן. המכתבים היחידים שאני מקבלת מהבנק הם אלו שקוראים לי לבוא ולסדר את החתימה הביומטרית שלי, מה שזה לא יהיה, והדבר הכי קרוב לאולפן שישי שאני מגיעה אליו זה זפזופ קצר כשאצל שלח ודרוקר יש פרסומות, וגם אז בדרך כלל אני ממשיכה לערוץ 1 עד יעבור זעם. אבל בכל זאת. זכור לי במעומעם טור שלו שבו הוא נזף נחרצות באיזו כתבת-מקומונים שחיפשה עליו לכלוך. "איפה האתיקה!" הוא רעם. תבדוק בין הגירסא הסגולה של התנך לספר הכוזרי. אולי שם היא מסתתרת. (ואגב, אני את התנ"ך שלי מעדיפה בגרסתו המיושנת. זו עם הכריכה הכחולה, שקיבלתי, בדיוק כמו הלפיד, בטירונות)