מסתכלת דרך החלון ונוף לאט לאט משתנה מיבש ,אפרורי ,מדכא ולחולי לירוק ,צבעוני , נעים ,מחמם .
העייפות הורגת אבל ההתרגשות של המראה המוכר לא נותן להירדם .
וואו להיות בבית זה כל כך טוב , השתחררתי היום ליום סידורים שעשיתי תוך חצי שעה וכל שאר היום אני פנוייה לעשות מה שבזין שאני מגדלת עכשיו בצבא , אני מזיעה בשעתיים כמו חצי פלוגת זכרים .
סגרתי השבוע שבת וזה היה קשה , פעם ראשונה הייתי כל כך רחוק מהבית בתנאים כאלה .
חוסר אכילה,חוסר שינה , החום , חוסר זמן,לחץ,דיכאון ,צעקות , זמניםזמניםוזמנים!!,המילה אסור שחוזרת על עצמה כל כך הרבה .
כל זה כל כך שובר אותך פה ושם , אבל חודש כבר מאחורי ועוד חודש וחצי יהיה כבר קל יותר .
אני אנסה להישאר אופטימית ולהנות ממה שיש .
אני לא טירונית יותר , יש לי תגים של קורסיסטית וביום ראשון יבבוא מחזור חדש של נקבות טירוניות וכמובן מה שהמחזור שלנו יעשה הוא ירים אף ויצחק עליהם כי ככה זה מה שעושים .
סופסוף אני אהיה מעל מישהו חעחעחעחעחעעחעחעחעחעחע!!!
אני -רואה גוש גיצה ומתחילה לקפוץ עליה ולמאוך אותה ( גוש גיצה חיפושית שחורה בגודל של טרקטור)
איילה -" מה את עושה פסיכית?! "
אני - " דיי נשבר לי אני חייבת להיות מעל מישו במקום המדיין הזה "
ופה איילה נשפכה מצחוק . (:
יהיה טוב , אני מאמינה שכן בנתיים מתגעגעת לחבריי האזרחיים ( חלקם ) כי בצבא סבבה אבל אף אחד שם לא אכות כמוכם .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
