לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לא רציתי ליפול עלייך ככה.

כינוי:  CatBoy

בן: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2008

Do us part


הכאב מתמשך. זה יפהפה, כשחושבים על זה, איך האל הטוב יכול לשבור את הרוח יותר מכל עינוי. כי אין את מי להאשים. אתם קולטים? אין את מי להאשים. ואין איך לתקן. אהיה שבור לעד. מתפקד וקיים ועושה את התפקיד, אבל שבור.

בימים האחרונים היה תקוע לי כדור של עצב בבטן. ומדי פעם הייתי זז לא נכון, או חושב משהו לא נכון, או רואה משהו לא נכון וכדור העצב היה זז קצת, להזכיר שהוא שם ושלא יקח הרבה כדי לגרום לי למלנכוליה עוצרת נשימה. ועכשיו נתתי לו להתפרץ, ולא היה שם כלום. רק קליפה דקה של עצב ואז כלום.

ובדיוק העובדה הזאת שאני שבור ואהיה שבור ואולי אוריש גם את איזה גן-שזה-לא-יהיה שעושה את זה לילדי-הדמיוניים-בשלב-זה, זה גורם לשאול את עצמי בשביל מה כל זה. כי הסבל המתמשך הזה לא גדול, זה נכון, ואם מסיחים את דעתי, הרי אני לא חושב על זה כל דקה של כל יום בחיי, אבל הוא שם. תמיד שם. וזה נמאס, בשלב מסוים.

הייתי עושה הרבה בשביל שקט. לא הכל, אבל הרבה.
נכתב על ידי CatBoy , 15/10/2008 00:19  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





63,269
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCatBoy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על CatBoy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)