קשה, קשה לחזור למקום הזה ללא תובנה ולנסות לשרבט פוסט כשאין קוהרנטיות בכתיבה שלי, אולי כי אין קונספט, אולי כי אני סתם חלוד, די פרדוקסלי בהתחשב בכמות המחשבות והגיגים שמלווים את ראשי 24/7 ובאופן מפתיע או לא כל כך די קונקרטים ועלולים לשפר ולשנות את חיי מקצה לקצה אם רק ייושמו, לפעמים זה מדהים אותי העמידה הנון שאלנטית שלי במקום ללא שום צעידה משמעותית קדימה כאילו שכבר כבשתי את הפסגה הנכספת ואין כבר הגשמות בפוטנציה,אני חיי במציאות אוטופית שבה הכל בר השגה, אין מכשולים ומחסומים, הכדור הוא שלי פר אקסלנס, הנני רחוק מהמתואר לעיל מרחק של שנות אור,במנטל יודע בדיוק מה לעשות כדי להצליח הצלחה סוחפת, מה להגיד ואיך להתנהל בכל סיטואציה וזמן על הספקטרום הזה של החיים, אני תוהה מה היה קורה לי אם רק יכולתי להעמיד את כל זה במבחן המציאות אך כנראה שעד שאני לא ישכיל להתגבר על הבעיה הרצינית בהצגה שלי, זו שמפריעה לי להתנהל באפקטיביות ומעניקה לכל אקט פשוט ובנאלי מימד מורכב, זו שבגללה לעיתים אני מרגיש שאני חווה סוג של מוות בחיים עצמם, זו שמשתקת והופכת אותי לעוד יצור משמים בגלובוס הזה לא אדע.
מנסה לטפל בעצמי ולהתחבר לנפש בכל הזדמנות לאחרונה, מגביר את המודעות סביבי ופוקח עיניים גדולות, מתרגל תרגילי ריפוי והרפייה, קורא מאמרים רלוונטים אך מסרב לקבל טיפול מקצועי עלאק, אף פעם לא האמנתי בפסיכולוגים על סוגיהם מרגיש לי דבילי להיפתח בפניי אדם זר ולתת לו לחדור לנבכי נפשי, לעשות אנליזה ולהתיימר לתקן, זה נסיון אבוד ומיותר (גם מהאספקט הפיננסי) תגידו שאני טועה ושיש משהו בגו, אך אני ישיב ב"אני מכיר את עצמי" "לי זה לא יעזור", מה שאני לא שולל בקונטקסט הזה של פסיכולוגים ושאר ירקות זה את הטיפול התרופתי שמוצע לחולה, זה כבר יותר מתחבר לראייה שלי וללוגיקה הבריאה, פסיכולוגיה לטעמי גם כיום רחוקה מלהיות מדע מבוסס, אחד האנשים הכי קרובים אליי משלב פסיכותרפיה וסימולטנית טיפול תרופתי שנפרש כבר על כמה שנים טובות וחוץ מהכיס שהולך ומתרוקן, עם הנפש שלו זה לא ממש מטיב באנדרסטייטמנט ואני בתור חבר קרוב לא רואה שינוי מהותי שאני יכול להצביע עליו, שוב ייתכן וזו לא אינדיקציה מלאה אבל בשלב זה אני ימנע מלנסות משום שאני עדיין חושב שאני מסוגל לפתור את זה בעצמי ללא כל עזרה זרה בדמות פסיכולוגים וקפסולות מזוינות למרות שבימינו אלה נחשבים לקונבציונאלים לחלוטין.
לעניין אחר שמעסיק אותי כבר תקופה ארוכה וגם הוא או הם ליתר דיוק מפריעים לי מעצם קיומם ומיקומם במעגל החברתי הקרוב שלי, אנשים שאיך לומר אבד עליהם הקלח, כאלה שגם אם אני נורא ינסה להבין כיצד הגיעו לשם לא ממש אצליח, כאלה שאף פעם לא אהבתי נורא להגיד את זה, לא מתחבר אליהם בשום רובד שלא נדבר על נושאים מהותיים ברומו של עולם שדי מתבקשים בתפיסתי, להגיד שהייתי מקמט אותם וזורק לפח ?! לא חושב, אך בכל זאת לא רואה סיבה לוגית להמשיך למרוח את זה, זה דביק מידי ולא מועיל למרות שלא תמיד אני מחפש את התועלת ומקפיץ לפני כל כניסה למערכת יחסים טבלה וירטואלית של רווח ומחיר אבל שוב אין מתח חיובי, למידה כבר מזמן לא קיימת וגם עניין למען האמת.
השאלה השאלתית היא באיזה אסטרטגיה עדינה ככל האפשר לשם השגת המטרה אבחר, מניח שאתחבט עם זה עוד עד להחלטה ממשית, זהו אנשים אני אברח לעיסוקיי והמעטים, הלויאלים שעדיין מבקרים במקום הנידח הזה אשמח לקצת תגובות וכיוון ענייני וזכרו תמיד "All in all you're just Another Brick in the Wall",על טהרת הפלוידים והמופע של ווטרס שמתקרב, נורא נוגע לאחרונה.
מתנגן ברקע - Sonata Arctica - Replica
בבלוג זה
בכל הבלוגים
