אז אני משתדלת ובאמת מנסה, וכביכול נותנת להכל לעבור לידי ולא דרכי אבל בסופו של דבר אני זו אני, הלב שלי זה הדבר הכי חזק בולט ופעיל בגוף שלי, התרחשויות הכי קטנות בחברה לא עוברות לידי אז דברים אישיים שלי בטח לא יכולים לעבור לידי...

תקופה לא קלה עוברת, מכל הבחינות וקשה לי ועצוב לי הרבה ואני מנסה למצוא פינה שקטה להתנחם בה וכרגע גם אין לי את זה.

אני עומדת לקראת תקופה חדשה וצריכה להחליט החלטות חשובות שישפיעו על חיי ואני לא יודעת אחרי מה ללכת שיקולי הגיון , מוח, פרקטיות או ללכת אחרי הלב..

האהבה שלי תעזוב אותי עוד כמה חודשים ואין לי מושג מה יהיה ואיך אני אסתדר ולא זה ממש לא משפט של עוד בחורה מאוהבת שהחבר שלה עוזב, כי לא הוא לא חבר שלי הוא הרבה מעבר לזה הוא ה- חצי שלי.

הוא האהבה שלי מעבר לרומנטיקה והרבה לפני הרומנטיקה הוא הנשמה שלי, משלים אותי ומשלים כל חלק אצלי, הוא מאזן אותי ואני מכירה אותו 5 חודשים... אלו ה-5 חודשים הכי מסעירים בחיי , למדתי על עצמי כל כך הרבה , העברתי אותו כל כך הרבה, התחברות שהתרחשה ברגע אחד, במבט אחד, וכרגע אני נוצרת כל רגע , כל דקה, כל זיכרון... נשארו לי 4 חודשים להינות איתו. אחרי זה לא יודעת כמה נהיה בקשר, אנחנו לא מאותו איזור, לא אותם חברים זה קשר מתוסבך , מאד...

למה אנחנו לא ביחד? כי זה מאד מסובך, אנחנו מרקע שונה לגמרי , וכביכול בחיים לא היינו אמורים להתחבר למרות שאני מאמינה שהכל קורה מסיבה, הכי הזוי שנולדנו באותו יום... הוא יודע כמה הוא חשוב לי ודיברנו על זה אבל זה קשה מדיי , הוא אמר לי שהוא מרגיש את החיבור וכן יש משו מיוחד אבל עדיף להשאיר ככה, אני מפחדת לאבד את זה לסכן את זה, הוא חשוב לי קודם כל על האדם שהוא לפני שהוא חשוב לי כאהבה שלי... אני כל כך רוצה להראות לו כמה הוא טוב כמה הוא שווה כל כך רוצה להיות לידו והוא מרחיק, הוא לא מאמין בעצמו הוא חושב שהוא בן אדם רע, שלא מגיע לו כלום והוא לא מבין כמה הסביבה מחזיקה ממנו, כמה הוא הבן אדם הכי טוב עם הלב הכי ענק שאני מכירה (ולא אני לא חיה בסרט הוא ממש לא מושלם, הוא יכול להביא לי את הסעיף בדקה 1 ואנחנו יכולים לריב כמו 2 תינוקות וכבר עברנו ריבים אבל עדיין לא ראיתם נשמה כזו).

החלטתי לעבור הלאה, לפני שייכאב לי מדיי , לפני שלא יהיה לי ברירה אלא להמשיך הלאה ואתמול קצת האמונה הזו התערערה והתחלתי להיות מבולבלת ונהיו לי ספקות לגבי עצמי ולגבי הרגשות שלי... אבל הבנתי כמה אני אוהבת אותו ולהגיד שלא זה יהיה לשקר לעצמי כי אני יודעת שאם הייתה האפשרות הייתי ברגע הזה בדרך אליו בדרך לחבק אותו אבל אין לי את האפשרות הזו..

אני יודעת שאנחנו לא ידידים ואני יודעת מה אומרים המבטים ואם זה לא מספיק אני יודעת ושומעת איך החברה רואה אותנו , וזה מצחיק איך כל פעם שרואים אותנו באותה סביבה מנסים לשדך לנו אחד את השני ואנחנו פשוט צוחקים...

הוא כזה נסיך שביומולדת שלי שהיא גם היומולדת שלו, שכל החברים שלו חיכו לו בבית הוא אירגן לי מסיבת הפתעה עם אחותי בבית וגרר חבר שלו שייקח אותו אליי כי לא היה לו איך לבוא והוא נסע את כל זה והיה איתי שעתיים כי הוא ידע עד כמה זה חשוב לי ורק אחרי זה המשיך הלאה.. מי היה עושה דבר כזה ? אני עם כל האהבה שלי אליו ביומולדת שלי לא הייתי נוסעת במיוחד אליו...

בקיצור , עם כל האהבות שהיו לי עד עכשיו והתאהבתי הרבה בחיים שלי, ויש לי כמה אהבות שתמיד ישאירו לי צביטה בלב, האהבה הזו היא משו אחר... סוג אחר.. בחיים לא קרה לי דבר כזה והלוואי והיה לזה פירוש הגיוני אבל כנראה שיש דברים שאין להם הסבר...

אז זהו, פוסט פורקן אולי בעוד 4 חודשים שדרכינו יפרדו אני אראה לו את הקטע הזה.. נראה כמה מים יזרמו בנהר עד אז...

אף פעם אל תפסיקו לחייך, לא משנה מה!

שיר שאני שומעת בלופ כבר 5 פעמים עכשיו, ואני דווקא לא חסידה של עיברי לידר...

מוקדש באהבה לכוללםם :)

http://www.youtube.com/watch?v=IN1ZHFTJbBE