אוגוסט.

זהו החודש האחרון שבו כתבתי כאן,ולמען האמת,זה מרגיש לי כמו אתמול,והזמן עבר כל כך מהר לפני שהספקתי בכלל לשים לב.

הימים פשוט רקדו וריצדו זה אחר זה,משחקים בתאריכים וממשיכים הלאה.

וואו,אוגוסט,חודש כל כך חשוב עבורי.

עכשיו חשבתי על זה,וזו השנה השנייה ברציפות שבה אוגוסט מסמן עבורי משהו גורלי,לפני שנה זה היה החודש (טוב,סוף החודש ליתר דיוק) שבו עברתי את הניתוח שלי (פנדי ז"ל) וזה שינה אותי קצת,הרגשתי פגועה יותר (פיזית) וגם קצת נפשית מכיוון שתמיד ראיתי את עצמי כבחורה חזקה,או כבנאדם שלא יכול לקרות לו כלום,מקסימום שפעת פה,וירוס שם..אבל ניתוח?! מה נסגר?! אז זה השפיע עליי ונתן לי מעין צביטה חזקה למציאות שבה..כן,גם לי זה יכול לקרות (לעולם אל תגידו-לי זה לא יקרה!חחח..)

וחודש אוגוסט השנה הוא החודש שבו הכרתי בנאדם מדהים.

כל יום כמעט מכירים אנשים,לפעמים מתחברים יותר,ולפעמים מתחברים פחות.ויש אנשים שיודעים שאיתם זו תהיה חברות עמוקה וטובה שתימשך לשנים,ויש אנשים שלא תדעו מה יוכל לצאת מכמה התכתבויות במייל והרבה חיבה.

והנה אני עומדת עכשיו,חודשיים אחר כך,יכולה להגיד בלב שלם שאני מאושרת.

יש לי חבר.

ואני מצהירה על זה במקום הזה כאילו זה דבר חדש..אבל זה חדש מכיוון שעדיין לא כתבתי על זה ממש,במיוחד לא במקום הזה,ואני לא יודעת למה,לא יצא,או בגלל שלפעמים אתה מגיע למצב שכ"כ טוב לך,שאתה מנסה למצא מילים כדי לכתוב על זה ופשוט לא מוצא כי..טוב לך!

ובד"כ כשרע לך ועצוב אז המוזה חוגגת והיד חופשית ביצירתיותה וכל הדימויים והמטאפורות חוגגים.

כבר כמעט חודשיים,שנראים לי כמו מציאות אחרת כל כך ממה שהייתי רגילה אליה.

ועכשיו לאט לאט אני מתחילה להרגיש כ"כ שלמה עם עצמי,ומרגישה שאני יכולה לדבר על זה,לפחות עם עצמי ובגלוי.

הייתי רגילה לחיות בבדידות.

נכון,הייתי מוקפת בחברים רבים שאוהבים ותומכים,והמשפחה תמיד הייתה שם,אבל זה לא היה אותו הדבר.

הבדידות העצמית שהייתי כלואה בה,הייתה דבר שהתרגלתי אליה.והיה לי מאוד קשה להשתחרר ממנה,בגלל שהיא תפסה אצלי מקום נכבד,ואני עוד טיפחתי אותה והאכלתי אותה והשקיתי אותה והיא כבר תפסה מקום של קבע אצלי בנפש,ואני כבר התרגלתי לזה שהיא שם,שהיא מצב קיים ושום דבר לא יוכל לשנות את זה.

אההא! כאן הטעות שלי הייתה.

ואני חייבת לומר שטיפוח וגידול הבדידות היה הדבר הרע ביותר שעשיתי בחיי מכיוון שבגלל שהייתי שקועה בזה כ"כ,כמעט ויכולתי לוותר על הדבר הטוב ביותר שקרה לי,שריפא אותי למעשה.

אהבה זה מונח כ"כ גדול ורחב,שלפעמים קל כ"כ לפרש אותו,ולפעמים גם כ"כ קשה.

אני יודעת שאותי אישית האהבה מצליחה לרפא.

זו הרגשה אחרת,תחושה אחרת,כ"כ טובה וממכרת..שסוף סוף אפשר להעניק,יש הזדמנות,בלי חרטות,בלי פשרות,בצורה הכי טובה ונקייה שיש,שבאה ממקום אמיתי,שאני כל פעם צריכה לצבוט את עצמי כדיי להוכיח שזה באמת קורה,ולא חלום.

וכייף לי.כל כך כייף לי.

ומחר,וואו,מחר..

מחר אח שלי מתחתן.

מחר!!!!!

רק אתמול כתבתי את הפוסט הזה כשנודע לי שהוא עומד להתחתן,וכבר עברה לה חצי שנה!

אני נמצאת במצב שאני עוד לא מצליחה לעכל.

כל הבית באטרף,תסרוקות,שרשראות,מוזמנים,הכנות,בכי,בכי ועוד קצת בכי,ואני מרגישה שאני צופה על זה מהצד,עוד לא חלק מהטירוף.

אני כנראה לא מצליחה להבין את גודל המשמעות הזו,שאח שלי,באמת שלי,עומד להתחתן ולהקים משפחה חדשה.

אני חושבת שזה יכה בי רק מחר בחתונה עצמה,כשאני אראה אותו בחליפה ואת ארוסתו בשמלת הכלה..אבל בגלל שאני נמצאת בתקופה טובה,ובתקופה שבה אני זוכה ויש לי את הזכות והיכולת להנות מהאהבה עצמה,שמתפתחת לה בקצב שלה ובזמן ובדרכים שלה,אני מצליחה להבין את מקום הנישואין,מאיפה זה מגיע..וזה מרגש אותי עד מאוד.

יש כ"כ הרבה מחשבות,וגם פחדים,על זה שעכשיו הוא כביכול מתנתק מהמשפחה המצומצת שלנו,מה"קן" הקטן שלנו,ובונה לו "קן" אחר..אבל אני מאושרת על כך,ושמחה בשבילו.

זו הרגשה מאוד טובה לחזור לכתוב כאן אחרי כ"כ הרבה זמן יחסית שלא כתבתי,ולכתוב את זה ממקום טוב,אחרי שרוב הפוסטים האחרונים שנכתבו,נכתבו ממקום רע אפשר לומר.

ולמרות שבמקום שבו אני נמצאת בצבא עדיין לא טוב לי,ואני עוד מחכה לתשובה מסויימת מהמפקד בסיס שהייתי אצלו בפגישה (שגם לא הייתה מתבצעת לולא תמיכה מלאה של כמה אנשים ספצפיים,אחד מהם ואף החשובים שבהם הוא חברי שיחיה,בנאדם כ"כ אהוב..)

ואני אופטימית..מקווה שיהיה טוב,שישתפר יותר טוב.

והתחילה גם שנה חדשה,

תמיד בכל תחילת שנה יש רשימה של ציפיות.

לפני שנה הסתכלתי,וכתבתי שאין לי רשימת ציפיות,ושזה עצוב שאין לי ציפיות לשנה החדשה,אולי בגלל שאני פוחדת להתאכזב שהן לא יקרו-מה שמתחבר לפסקה הראשונה שכתבתי על הבדידות,שפחדתי לכתוב-הלוואי שבשנה החדשה אני אכיר מישהו ואוכל לאהוב,כי פשוט פחדתי להתאכזב,והנה,הפתעות קורות ובצורה הטובה ביותר..

אז מה הציפיות לשנה החדשה?חייבות להיות כמה..

1)שהמשפחה תהיה בריאה..הורים,אחים (ובני\בנות זוגם..) סאני כלבתי האהובה,סבים..כי תמיד חשובה הבריאות.

2)שהאהבה תמשיך לפרוח ולנסוק,שיהיה רק טוב,בעיקר לו,בכל תחום שבו יבחר לעשות,ובכל דרך שבה ילך.שיהיה מאושר.

3)שהחברים יהיו מאושרים ויהיה טוב והשירות שלהם יעבור מהר!!! (אל ייאוש חברים-זה טס!!)

4)שה-9 חודשים שנותרו לי יעופו מהר,אבל גם שהדברים הטובים יהיו רבים ושלא יגמרו לעולם..שאני אוכל להשיג כמה שיותר מהזמן שנותר לי (בתקווה שזה יהיה במקום אחר..)

5)שאני אמצא כיוון להמשך החיים שלי לאחר השחרור (יולי 09 מחכה לי!!!) והלוואי שזה יתחיל באיזה טיולון קטן או משהו (מישהו אמר אוסטרליה או אירלנד?!הממ מצויין! חחח...)

6)שתהיה זו שנה מבורכת,מלאה באושר,שמחה,כייף והמון רגעים יפים! ושגם ברגעים הלא קלים נדע איך להתמודד ולעבור אותם ביחד.

7)וכמובן שתהיה שנה מתוקה כמו.... תותים! (חשבתם אחרת?!חחח...)

ועוד משהו קטן..

כל כך טוב לי!! וכייף לי!! ואני מאושרת!!

סורי,הייתי חייבת את זה לעצמי.

בסוף אני אצטרך למרוח וולטרן או בן גיי (בלעכס) על הלחיים שלי שכואבות מרוב החיוך שלא יורד לי מהפנים.

וזו לא הגזמה,פשוט ככה אני. ייאי!

שנה טובה ומתוקה לכולם!! אוהבת המון!!