סטייה זמנית

זו בעצם מחווה. ולמי שמכיר את השיר, זה גם די ברור למה.

האמנם, האמנם את תלכי,

אם תלכי, אם תלכי, אל תלכי בשדה הרטוב.

אם תלכי, במבט אחרון תחייכי,

חיוכך ידקרני ולי לא תמתק דקירתו.

אם תלכי לך רחוק, לא אוכל אז לראות,

את האור בשולי הענן.

ובצער עמוק, אין כבר מה לעשות,

את תלכי בשדה הישן.

אם תלכי בחלום, בשדה הרטוב,

תברחי כך פתאום, ואותי לעזוב.

אם תלכי, תחזרי ויהיה לנו טוב,

לא נוכל להפסיק לאהוב.

ומותר, ומותר לאהוב.