סטייה זמנית

בסמטה צדדית בדרום-הרחק,

פריפרייה של העולם.

גר המלך שאינו צועק,

המלך של כולם.

בראשו אוהב ובליבו צוחק,

מלך הדרום אי-שם.

הוא פותח פה ואלוהים שותק,

והעצב נעלם.

בשתי ידיו יש קסם,

ובעיניו האור,

קולו עובר ברעד,

אך עורו שחור.

בארמון זוהר שעשוי מפח,

גר לו מלך הדרום.

והוא לא שכח אך הוא כבר סלח,

את הצבע האדום.

מלחמות לא-לו וקרבות שלו,

מקשים עליו לנשום.

מצביאים ייפלו לצלילי קולו,

פריפרייה של חלום.

בשתי ידיו יש קסם,

ובעיניו האור.

קולו עובר, בי רעד,

ואורו שחור.

בסמטה צדדית בדרום אי-שם,

פריפרייה של העולם.

פתח את פיו ואלוהים נדם,

והעצב נעלם.

בשתי ידיו יש קסם,

ובעיניו האור.

קולו עובר ברעד,

אך עורו שחור.