בואו ונצא כולנו בריקוד אחרון,
לפני שהמסך ירד ונלך לישון.
והצלילים האחרונים שנשמע,
יהיו יפים כמו אגדה.
ואז העיניים יעצמו מעצמן,
ונצא אל הלא נודע.
אבק ממלא את הריאות, נגמר כאן המקום,
אבל בכלא הזה כולם משוחררים פתאום.
האסיר האחרון מוחה,
דמעה אחרונה.
ואני האסיר הראשון,
מאבד אמונה.
זה הזמן לוותר, זה הזמן להרביץ.
זה הזמן לשחרר, זה הזמן להפציץ.
זה הזמן של כולנו לחזור בתשובה,
זה הזמן של כולם לעשות אהבה.
זה הזמן שלי ואני קם ונופל,
מאבד אמונה במסע אל האל.
בואו ונצא כולנו במחול שדים,
כולם פה בוכים וצוחקים כל הזמן ממש כמו ילדים.
בראש ובאוזניים פיצוצים,
בלב כבר כלום.
רוצה להזיל שוב דמעה אחרונה,
ומגלה שאני אטום.
זה הזמן לוותר, זה הזמן להרביץ.
זה הזמן לשחרר, זה הזמן להפציץ.
זה הזמן של כולנו לחזור בתשובה,
זה הזמן של כולם לעשות אהבה.
זה הזמן שלי ואני קם ונופל,
מאבד אמונה במסע אל האל.
זה הזמן לסלוח, זה הזמן לנטור.
זה הזמן לשכוח, זה הזמן לזכור.
זה הזמן לרצוח ולא לרחם,
זה הזמן להיות אחד משלכם.
זה הזמן שלי ואני כל כך אבל,
מאבד אמונה במסע אל האל.
כ"כ נכון לי עכשיו השיר הזה, שזה כנראה השיר שלי שאני הכי אוהב, למרות שהוא לא השיר שכתוב הכי טוב אצלי, הוא פשוט כ"כ נכון לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
