| 2/2009
כמה שירים
לדעתי זה השיר הכי טוב שכתבתי. אני אומר את זה אחד ל6-7 שירים, אבל עדיין אני יותר אוהב את זה מכולם.
אל תשכחי אותנו,
תשכחי אותי.
הזיכרון הוא רק שלנו,
העצב הוא רק שלי.
זה לא סיפור של אהבה,
זה לא סיפור של אלוהים.
זו לא שאלה וגם אין לי תשובה,
נשארו לי רק כמה שירים.
כמה שירים,
כמה שירים אשיר לך,
עד שתביני ועד שלא תחזרי.
כמה שירים,
לרגע לא מוותרים לך,
עד שתלמדי לחפש לא תמצאי אותי.
אל תחכי לרגע נכון,
תעזבי אותי.
אל תבדילי בין זיכרון,
לרגע אלמותי,
או עצב אמיתי.
אומרים שאין מוסר,
לאוהבים ולוחמים.
ואין אסור ואין מותר,
לי יש רק כמה שירים.
כמה שירים,
כמה שירים אשיר לך,
עד שתביני ועד שלא תחזרי.
כמה שירים,
לרגע לא מוותרים לך,
עד שתלמדי לחפש לא תמצאי אותי.
תשכחי אותי, תעזבי אותנו,
הרגע הזה שלך ושלי,
הוא כבר לא הרגע שלנו.
את לא תחפשי ומצאת כבר מזמן,
את שאני מחפש כבר שנים.
טעמך המתוק ישכח עם הזמן,
יישארו לי רק כמה שירים.
כמה שירים,
כמה שירים אשיר לך,
עד שתביני ועד שלא תחזרי.
כמה שירים,
לרגע לא מוותרים לך,
לא חיפשת ולעולם לא תאבדי אותי.
| |
מלך הדרום
בסמטה צדדית בדרום-הרחק,
פריפרייה של העולם.
גר המלך שאינו צועק,
המלך של כולם.
בראשו אוהב ובליבו צוחק,
מלך הדרום אי-שם.
הוא פותח פה ואלוהים שותק,
והעצב נעלם.
בשתי ידיו יש קסם,
ובעיניו האור,
קולו עובר ברעד,
אך עורו שחור.
בארמון זוהר שעשוי מפח,
גר לו מלך הדרום.
והוא לא שכח אך הוא כבר סלח,
את הצבע האדום.
מלחמות לא-לו וקרבות שלו,
מקשים עליו לנשום.
מצביאים ייפלו לצלילי קולו,
פריפרייה של חלום.
בשתי ידיו יש קסם,
ובעיניו האור.
קולו עובר, בי רעד,
ואורו שחור.
בסמטה צדדית בדרום אי-שם,
פריפרייה של העולם.
פתח את פיו ואלוהים נדם,
והעצב נעלם.
בשתי ידיו יש קסם,
ובעיניו האור.
קולו עובר ברעד,
אך עורו שחור.
| |
תירי בי
יש לך מחשבות,
עמוקות ויפות,
מחשבות שקופות.
ויש לך אהבה,
מגוונת ורבה,
אך לא לי זאת האהבה.
ויש לך חיבה וסימפטיה,
ואת מחייכת וזה דוקר בי.
ויש לך ידיים רכות,
ידיים עדינות שבגופי חותכות.
ועוד יום יחלוף, כמוני,
גם אני אחלוף.
ירח מעל ים מחשיך,
זה לילה ללא סוף.
תירי בי אהובה שלי,
לא נותרו בי עוד כוחות.
נגיעה אחת שלך,
תדקור יותר מאלף יריות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
