אם יש משהו שאני כן אוהב לעשות זה להזכר בריחות שמזכירים לי משהו, רוב הריחות קשורים איכשהו לשיער שזה דבר שאני לא רגיל להריח הרבה. במטאפורה עקיפה אפשר להגיד שחוש הריח מקביל לחיים שלי, כי אני לא מסוגל להריח את הפרטים הקטנים, רק כשמישהו תוקע פוק או חמין על אש קטנה כל הלילה.
אם היה אלוהים הוא היה מדבר אליי כבר. אפשר לקרוא לציפייה הזו שיעמום אלוהי.
אתם יודעים מה יותר טוב מלהשיג מה שאתם רוצים? להשיג הרבה יותר מזה
לשם אני תמיד מכוון, אכזבה זו לא אופציה זו רק דרך חיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
