זרדים של זיכרון

איך אני אוהב אנשים שאוהבים בעלי חיים

ומתייחסים אליי כמו ערס שבועט בחתולים

איך שכולם מאכזבים

ואז שואלים למה אתה לא עושה כלום עם החיים

הבנתי שאעשה הכל בשביל לזלזל בחזרה

כמעט אין ברירה

אני לא רואה דרך אחרת לברוח

עדיף שהמוח יעמוד במקומי

למקרה שאזכר איך מרגישים

קשה לי כי אני לא מצליח לדמיין איזה עולם אני רוצה להיות בו

כשאני לא מעשן צריך להתמודד במחשבות,

עם כלים לא אופטימלים

לסיים ודי.