מעללי הקו העקום

~שלום ג'יפה שלי!~

-שלללום גם לך, קו עקום שכמותך!

~נו, מה שלום הדוקטור?~

-שלומו טוב... עדיין קשה לו...

~על מי אתה מדבר, פושטק?!~

-אממ לא יודע... הדוקטור אני מניח...

~איזה דוקטור?!~

-ה-דוקטור!

~אז מה עושים היום בפוסט?~

-אממ היום סוקרים את אחד ההרכבי מוזיקה השכוחים ביותר שנאבדו בנבכי הזמן! הכוונה היא כמובן ללהקת Deep Purple (DP) אשר הייתה מסוף שנות השישים עד לימינו. כן כן, הם עוד מופיעים!! הם החליפו את ג'ון לורד בדון איירי (בחירה גרועה!) ואת ריצ'י בלקמור בסטיב מורס (בחירה מעולה!) אבל הם עוד מופיעים ואפילו יצא להם אלבום חדש ב2003 בשם בננות.

~מי אלה הלוזרים שלך?~

-זאת הלהקה שעושה את סמוק און דה ווטר!

~הא!?~

-נו! השיר הזה שהגיטרה היא כזה "טה טה טה... טה טה.. טטה! טה טה טה... טה! טה!!"

~אה... עכשיו אני יודע מי הם!!~

-בכל מקרה בתחילת דרכם בסוף שנות ה60 הם היו פסיכדליים פרוגרסיביים בטירוף עם זמר אחר שאני מת עליו אישית בשם רוב אוונס! זמר מצוין!

~ולמה אכפת לנו בדיוק? למה למישו אכפת מזה? או מDP? או ממך?! למי אכפת ממך!? אנשים! תפסיקו לקרוא את הבלוג הזה! תצילו את עצמכם!!!~

-די לשדל אנשים לברוח מהבלוג שלי!

~אבל זה משעמם! אתה מדבר על להקות שכוחות אל שלאיש לא אכפת מהם!~

-טוב אני אפסיק... רק הייתי צריך להוציא מהמערכת שרוב אוונס שולט (שולט לעד זאת אומרת!!)... נו אז מה אתה רוצה לעשות?

~טוב הגיע הזמן בבלוג שאנחנו נעשה משו הזוי שאני מפקח עליו ואז שמישו יציל אותנו ויהיה סוף שמח... אז מה עושים הזוי?~

-אממ אני יודע!! נשנה את העיצוב של הטקסט (אני מעצב בשלבים קטנים קטנים...)! אנחנו נעשה שבמקום שיהיה רק קו עקום בתחילת השורה שלך ובסוף השורה שלך אז נעשה שכל שורה שלך היא בצבע כלשהוא חוץ משחור!

~אז איזה צבע? ירוק? כחול? צהוב? אדום?~

-אני חושב שאדום זה הכי טוב...

~אוקי! אז מעכשיו אני כזה אדום כזה! אבל זה לא דבר הזוי... מה הזוי בזה ששינית את הצבע דיבור שלי?! היינו אמורים לעשות משו הזוי עכשיו!~

-הנה מגיע משו הזוי... טיהיהיהי *צחוק שובב מרושע*

*אהוד משחרר עדר שוורים מול הקו*

*הקו עובר טלפורט (שיגור סטייל כמו בסטאר-טרק) לתוך זירת מטאדורים!*

~טורו? אהוד... השוורים האלה מסתכלים עליי מוזר... אין סיכוי שאנחנו משנים לכחול את הצבע דיבור שלי?~

-מצטער... הקוראים כבר התרגלו לזה שהצבע אדום הוא סימן לזה ש~הקו העקום~ מדבר... אני לא יכול לשנות עכשיו!!!

*השוורים דוקרים את הקו בתחת כמו בסרטים המצוירים*

-חיחי נדקרת בתחת (שפדדזים)... לוגלגת!!

~מי יציל אותי?! הצילו!!~

*ג'ון לורד נכנס עם האורגן קורג שלו (קורג פי שמונה יותר טוב על הזבל הזה שג'ורדן רודס משתמש בו ומוות למתננגדים!) ומנגן משו ספרדי שמוביל את השוורים מחוץ! כמו החלילן מהמלין רק במקום חליל יש קלידים ובמקום עכברים יש אלפי שוורים זועמים...*

ג'ון לורד: לה די דה אני בריטי! יש לי הכשרה קלאסית! אני מנגן על קלידים בצורה שולטת! אממ ביי.

-תודה לך, ג'ון לורד!! אוך... המזימה שלי שתרמס למוות על ידי שוורים זועמים נכשלה... באסר.

~אל תדאג אהוד! אתה תצליח להרוג אותי יום אחד! ואז אתה תהיה סכיזופרן בנסיגה שמתכחש לאישיות השנייה שלו ואתה תהיי קטטוני כהה חושים!! הוריי!~

-סלח לי?

~אתה תשתגע.~

-אה אוקי. זה בסדר.

לסיכום כל הפוסט הזה הוא על איך שהקו העקום מקבל את הצבע דיבור שלו, הלוא הוא הצבע אדום.

הפעם: נסקר את מלחמת אהוד והקו העקום במתקפת הspyware הנוראה! עזרו לאהוד עם המחשב המזוהם שלו! תרמו היום...

בבקשה?

-אההה!!!! יש לי יותר מ30 spyware!!

~סלחי לי, גבירתי?~

-אמרתי לך לא לקרוא לי ככה!

~על מה אתה מדבר?~

-על זה שיש לי יותר מ30 תוצאות בבדיקת spyware האחרונה שלי!

~כי אתה טיפש.... אתה מאשר לכל בן אדם שני לחדור לך למחשב (שפדדזים)...~

-לא נכון! אני בודק כל דבר! ולא מאשר לכלום!! ולא נכנס לשום אי מייל ותמיד כשאומרים לי ללחוץ כן אז אני לא לוחץ!

~אמממ רגע.... אז אם אני לחצתי על כפתור בשם "הגדל את הפין היום! לחץ כן לאישור ותן לנו את כתובת האימייל, הIP, מספר האשראי והכתובת שלך", זה לא בסדר?~

-קו!!! למה עשית לי את זה!?

~כי אני שונא אותך.~

-אתה מעצבן.

~ולך אין יכולת עיצוב פנים!~

-היי! בלי לערב הורים!

~אוקי... סליחה. נו, אהוד, אז מה אנחנו עושים היום בפוסט?~

-אממ, מה בא לך?

~נו מה עם הפרחחית הקטנה שלך?~

-דפנה? היא בסדר אני מניח... היא חזרה מהמסע שלה לקנדה/ארה"ב... וראינו אחד את השני פעמיים ואז היא נסעה לטיול של שלושה ימים בצפון (אין לי שמץ איפה בדיוק ואישית לאכפת לי גם...) בלי להגיד לי. ואז יום למחרת היא טסה לשבוע באיטליה. היא תחזור ב14 לאוגוסט...

~נותן לך את הרושם שהיא מנסה להתחמק ממך כמה שיותר, לא?~

-קצת... אבל זה לא נכון!

~אז איך זה שראיתם אחד את השני רק איזה פעמיים במהלך חודשיים?~

-לא יודע... אבל היא לא מנסה להתחמק ממני! תפסיק להיות כזה מניפולטיבי!! שטפן מוח! צא לי מהראש!!!

~אני לא יכול לצאת לך מהראש... זה כל הקטע באישיות שניה...~

-סתום בבקשה.

~נו הסריקת spyware שלך נגמרה כבר?~

-לא... אני חושב שהם מתרבים...

*הודעה צצה על מסך המחשב*

הודעה: המחשב שלך כעת מוצף על ידי מתקפת spyware אכזרית. אנא תזדיין בסבלנות בזמן שמחשבך נכנס לפאניקה ומשתולל ברחבי החדר ומכה את עצמו על הראש. עמך התודה.

~הא?!~

*המחשב נכנס לפאניקה ועושה את התהליך הנ"ל*

-זה לא יכול להיות טוב...

*המסך מתפוצץ ומתוכו יוצא צבא של spywareים*

מפקד צבא הspyware: שלומות, אהוד והקו! אנחנו הצבא הספיי! השתלטנו בכוח על המחשב שלך! אמרו שלום לזיכרון RAM שלכם! הכל יעלם כאשר אנחנו נצוץ לכם בתחילת הסטארט-אפ!! מוהאהאהאהאהאהאהא!!!!!

-אממ אני פשוט אפעיל אנטי ספיי-וור....

~לא! אנחנו נלחם בצורה הגונה! עם האגרופים!!~

*הקו העקום ומפקד צבא הספיי-וור מתחילים את הקרב אגרוף שלהם עד המוות/דימום מוחי/בכי כמו ילדה בת 5*

*הקו העקום מפסיד קשות כי הוא חלשלוש קטן*

~אחח!! הלסת! המעי! האפרכסת! השופכה! השיער בגב כף היד! העור! האישון שלי!!!! אהוד! אני מפסיד לספיי-וור מסריח!~

הערת ביניים לבלוג: היי... אי פעם ראיתם קו עקום וספיי-וור מהלך נלחמים עד המוות? רעיון די משעשע לדמיין...

*נכנס המאוור הקריר שלי*

המאוורר: אני אציל את המצב!!!!

*המאוורר ממיס את הספיי-וורים לאבקה (אין לי שמץ איך בדיוק אבל תזרמו איתי...) ומתקן את המחשב המפוצץ שלי*

-הוריי!!

~אהוד... אמבולנס בבקשה... *משתעל עם דם בסוף* אהוד פלסטר או יוד זה גם טוב... *מקיא ליחה עם מוגלה* סתם כוס מים קרים יכולה לעזור לי *משתין בלי שליטה* אולי סיר לילה... *מדמם דם סגול מהאף* טוב אני אפסיק לדבר עכשיו...~

-וכך ניצלנו מאיום נוסף, והפעם של הספיי-וור הנבזים!

~כואב לי...~

-יופי!

לסיכום, עוצבנתי קשות על ידי ספיי-וור, הקו נלחם כמו ילדה קטנה עם קוקיות, אני אוהב את המאוור שלי... הוא קריר!