זה נראה לי כמו הר
מיאו. |
| 11/2009
לבד
שאלתי שני אנשים איך זה שאני עדיין לבד.
אחד מהם אמר לי שזה בגלל שבשביל להיות עם מישהי כמוני צריך להשקיע, להתאמץ, ולא לכולם יש כוח לזה.
השני סתם אמר לי שאני משוגעת. שאלתי אותו אם הוא מתכוון לזה ברצינות והוא אמר שכן, קצת.
עצוב שאני רואה את שניהם כמחמאה?
יום אסל יום בסל. היום יום בסל.
הרבה המון עבודה.
הסלולרי באבדון.
גשם של מטאוריטים תקף את הפנים שלי (זו הדרך היחידה להסביר את המכתשים המדממים בגודל הירח).
ואפילו גומיה מסכנה לשיער אין לי. :(,
יום שישי היה מגניב סטייל, אם מתעלמים מכל הדברים הרעים שקרו. יצא לי לראות הופעת ג'ז בשדרות בן גוריון עם דנה ארמוני ועוד כמה אנשים טובים, היה די אדיר - הדבר היחידי שהיה חסר זה עוד מישהו שיהיה שם איתי, אבל ככה זה כשככה במקרה הולכים לתומכם ברחוב ופתאום נתקלים בהופעת רחוב, לא מתלוננים. לפחות היה לי פנאי להישאר עד הסוף. ואז בערב יצאתי למקום די מגניב בירושלים, שאפילו אני שלא כל כך אוהבת מסיבות נהניתי בו, ודיברנו קצת עם כמה גרמנים חמודים. כיף. אז מי צריך לחשוב על כיתת ו'3 שעשתה לי את המוות בעודי מנסה להעביר שיעור דיבייט (את חיילת, נעמה, אין לך את היכולת הפיננסית לסרב ל-450 שקל, גם אם הם באים בתמורה ל-4.5 שעות מחולקות על פני שלושה ימי שישי מול כיתה טרוריסטית של ילדים בכיתה ו'). ומי צריך לחשוב על המוכר בדוכן הגלידה שממנו בסה"כ ניסיתי לקנות קפה, וקיבלתי בתמורה את כל הקערת זבל על החולצה שלי, ועוד ליד הבחור החמוד בטירוף שעמד לידי. ומי צריך לחשוב על זה שאיבדתי את הפלאפון שלי. כוסאמק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נמה