זה נראה לי כמו הר מיאו. |
| 3/2010
נעמיד פני יתומים נחצה את הגדר נשכב בעשבים הלוחשים נישן ונתעורר, נישן ונתעורר הבית צף על מים גועשים
ואת המציאות נסגור מאחורי הדלת היא מחכה כי היא נמל והיא תהום היא מתגנבת דרך הסדקים ממילא מחר נראה הכל לאור היום
אם היה לי אומץ הייתי קמה מחר בבוקר מוקדם, ומארגנת לעצמי תיק. עם מים, קצת אוכל, פינג'ן, גפרורים, שק"ש, מז"ש ישן ומתפורר שכבר יותר מדי זמן לא בשימוש. הייתי שמה אותו על הגב ופשוט יוצאת לטיול הזה שאני חולמת עליו כבר כל כך הרבה זמן. ואם אני אצא אליו לבד, אז מה?
ומה אם ככה יהיה גם אחרי השחרור? מה אם אני אשב בבית ותוכנית אחרי תוכנית אחרי תוכנית מכל השנה המפוארת שתכננתי לי יתבטלו ואני פשוט אשב על המיטה ולא אבין למה לכל הרוחות אני בבית?
| |
|