זה נראה לי כמו הר
מיאו. |
| 4/2006
"מותק, את חמודה!"
היום בבוקר (בתיאום מראש כבר מיום רביעי עם ההורים שלי, כדי לראות בדיוק איך זה מסתדר עם מתי אני אסדר את זה ומתי אני אסדר את ההוא וכו' וכו'..) שמתי על עצמי את הקוספליי שלי, הוסעתי ללוד ע"י אבא שלי, ונסעתי ברכבת לרחובות ששם הלכתי כ-10 דק' עד שהגעתי ליעד הנכסף: כנס אנימה.
היו שם כמה אנשים חביבים, כמה אנשים מפחידים, איש נורא מפחיד ושרירי בחולצה ורודה מכופתרת שעקב אחרי כל היום וטען שאני חמודה ובאיזה שהוא שלב התחלתי ממש להתחמק ממנו. היו שם AMVים מדהימים, סושי עם מוכרת פקצה, שטיח דידיאר ששולא-סנפאי השתלטה עליו, ודוכן של אנימהוליק. הייתה שם אחת ממש יפה שעשיתי לה בוק ועכשיו מסרבת להודות בזה שהיא יפה >< ו.. הממ.. זה כל מה שאני זוכרת נראה לי @@" באיזה שהוא שלב נמאס לי, אז עליתי חזרה על הרכבת לתל אביב ושם הסתובבתי קצת בעזריאלי, עד שנמאס גם מזה אז חזרתי לי הביתה בקו 101.
וכל זה בקוספליי שלי. שמכיל שמלה לבנה, סינר לבן עם כפתורים, סרט שחור על השמלה, שרוולים קצרים puffy כאלה, 2 גולגולים ועיגולים שחורים-אדומים שמתלבשים עליהם, וצווארון כזה מוזר.
אז, הממ, כן. קיבלתי... כמה תגובות. אם נתעלם מהמבטים של כל מי שעברתי לידו, 2 מוכרות בעזריאלי התחילו ממש להתלהב ממני, חבורה של ערסים צעקו לי שאני חמודה, והאיש המוזר שעקב אחרי בכנס גם.
יאי, אני הטיפוס של פקצות וערסים. Woo fucking hoo.
תמונות שצילמתי בכנס אני אוסיף אח"כ
~
אני לא צריכה לקנא.
אני לא צריכה לקנא.
אני לא צריכה לקנא.
אני לא צריכה לקנא.
אני לא...
אוף. זה לא עובד. לאחרונה רצות לי בראש כל כך הרבה מחשבות. כל כך הרבה פחדים. כל כך הרבה חרטות. למה אני לא מרגישה בטוחה עם כל זה, לעזאזל? מילה אחת ואני ככה מתקפלת? כל כך טיפוסי.
אני יודעת. אני יודעת אני יודעת אני יודעת. אבל זה לא עוצר את המחשבות...
זה שוב פעם קורה לי. אני שוב פעם מפחדת לחשוב. שנה שעברה, גם כן בפסח, כל כך הלכתי לאיבוד במחשבות... כל מחנה פסח שנה שעברה התהלכתי כולי בדיכאון, שלושה ימים שלמים, אבודה לגמרי במחשבות שלי. לא יכולתי לברוח מכל המחשבות האלה.
אבל היה לי כל כך טוב, רק לפני כל כך קצת זמן. אז מאיפה פתאום צצו כל המחשבות האלו? אני הרי יודעת שזה שטויות.
ובכל זאת, אני כל כך מפחדת... כל כך מצטערת...
אני לא אוהבת ללכת לאיבוד במחשבות. לא מהסוג שהיו לי שנה שעברה, ולא מהסוג שיש לי עכשיו.
שונאת את פסח.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נמה