זה נראה לי כמו הר
מיאו. |
| 4/2006
דת
ליל הסדר עבר כמו שחשבתי שהוא יעבור. על כל קטע קריאה קטן כל אחד מהדוסים שמה (ויש הרבה, למרות שהדוסים מכולם לא הגיעו) נתן 20 פרשנויות שונות שהוא שמע. חלק היה מעניין אפילו, חלק באמת הבהיר. אבל על השאלות שהיו לי באמת, כל הזמן, בראש אף אחד לא יכל לענות לי. אולי כי התביישתי לשאול.
ההגדה של פסח, ובכלל הרבה קטעים בתנ"ך, כל כך גורמים לי לשנוא את היהדות. גורמים לי להתבייש במוצא שלי. כשאני מדברת עם אנשים לא יהודים באינטרנט על היהדות, ועל ארץ ישראל בכלל, אני אהיה הראשונה שאגן על כל זה. אבל לפעמים זה כל כך מציק לי שבא לי לבכות. אני לא חלק מזה. אני לא יכולה להיות חלק מעם כזה. לא רוצה, לא יכולה.
לפעמים אני כל כך גאה להיות יהודיה.
פסח זה אחד מהפעמים הרבות שאני לא, שאני לא רוצה להיות קשורה לעם הזה, שאני לא רוצה להיות חלק מכל זה, שאני שונאת את עצמי על השורשים שלי. ולא בגלל מה שאנשים אחרים חושבים על יהודים, אני לא לא רוצה להיות יהודיה בגלל אנטישמיות וכאלה. לא גדלתי עם אנטישמיות. מימי לא ראיתי אנטישמיות אמיתית. ולפעמים, רק לפעמים, לרגעים קצרים, אני תוהה אם כל האנטישמיות הזאתי צודקת. אולי באמת אנחנו עם של חנאג'ים. אולי כמו שאנחנו כל הזמן באים נגד החרדים כי הם כל הזמן יושבים בישיבה ולא מתגייסים לצבא ולא כלום, ומתייחסים אליהם כמו אל טפילים, לאנשים באירופה הייתה אותה הזכות בדיוק לעשות אלינו. כי זה מה שהיינו כשהיינו באירופה. היינו טובים בדיוק כמותם.
אני גאה לחיות בארץ ישראל. אני גאה לחיות בארץ של חלוצים, של ההגנה ושל האצ"ל ושל הלח"י, של קק"ל.
אבל לפעמים, בשיעורי היסטוריה, ובתנ"ך, ובהכל אני בעצם חושבת שכל זה לא מגיע לנו בכלל. אנחנו עם של חנאג'ים, וכל אלה מאיתנו שהם לא חנאג'ים ולא גאים בזה שהם רצחו ולא חושבים את עצמם יותר טובים מעמים אחרים (כי זה, בעצם, חלק מהמהות היהודית.) הם בסה"כ חלק מהתרבות המערבית, ובאותה המידה הם יכלו לגור באירופה או באמריקה.
ארץ ישראל חשובה לי. היא חלק ממני. אבל לפעמים נראה לי שציונות זה רצח, רצח שלא בצדק, שציונות זה עקשנות טהורה. שציונות זה אפילו גם רצח של עם ישראל, בזה שהכניסו אותנו דווקא לארץ עם ביצות ומחלות ושכנים זועמים ולא בארץ יותר ידידותית לסביבה, ושציונות זה בעצם עם של חנאג'ים שהפך פתאום לפחות חנאג'ים אבל עדיין עובדים בשביל המטרה של החנאג'ים. אני לא רוצה להיות חלק מהחנאג'יות.
לפעמים כל כך טוב לי להיות יהודיה. לפעמים זה מקור גאווה בשבילי, לפעמים אני גאה בזה שגדלתי קונסרבטיבית וגאה בזה שעליתי לתורה, ואפילו לא רק פעם אחת.
לפעמים זה כל כך כל כך רע לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נמה