זה נראה לי כמו הר
מיאו. |
| 6/2006
נרקיסיסטיות לשמה
ולאט לאט, ההידמות העצמית שלי גוברת וגוברת, לסף של נרקיסיסטיות.
אני אוהבת את עצמי. איך אני יכולה שלא? כולם מסביבי אומרים לי כל הזמן עד כמה שאני טובה. כולם מסביבי תומכים בי כל כך. כולם מסביב מאכילים לי את האגו עוד, ועוד, ועוד, אז מן הסתם הביטחון שלי בעצמי ייגבר.
פתאום, אני מרגישה בנוח עם הגוף שלי. אני מרגישה בנוח ללבוש את השמלה שקניתי לעצמי, ואפילו בבגד ים שלי אני מרגישה בנוח. אני מסתכלת במראה, ומחייכת לעצמי, למרות שלא הורדתי במשקל - אם כבר, אז להיפך. אני אוהבת את מה שהתספורת עושה לפנים שלי, אני אוהבת איך שאני נראית.
וגם עם עצמי, עם אני, נוח לי. כאילו כל השנאה והתיעוב הזה שהיה שם כבר לא. אני שלמה עם הייצור שאני, עם האופי שלי, עם הדברים שאני אוהבת ועם הדברים שאני לא. עם הדברים הטובים והדברים הרעים שאני באה איתם. אז כן, אני לא משקיענית מטורפת, ואני ממוצעת לחלוטין, ואני ב-3 יח"ל מתמטיקה. ונכון, אני לא מדריכה טובה, ואני כושלת בכל דבר שקשור לסיירות. אבל אני לא מרגישה שאני מטומטמת יותר. אני מרגישה שאני פשוט אני, לאט לאט לומדת דברים.
הלכתי היום לים. הלכתי למודיעין ב-13:00, הגעתי לעזריאלי, ואז לסבא וסבתא שלי. ואז אכלתי עם סבתא שלי משמשים ודיברנו על הא ועל דא ועל הילדות שלה בחוף סידני עלי ועל המדריך החתיך שהיה לה שלקח אותם לראות "נעליים אדומות" של צ'רלי צ'פלין. אני אוהבת אותה כל כך.
אחר כך הלכתי חזרה לעזריאלי, הליכה של 5 דקות (שסבתא שלי משום מה משוכנעת שלוקחת רבע שעה), שמה פגשתי את ירה. ביחד לקחנו קו 63 לבניין האופרה, ומשם את ה-100 מטר מלאי המדוזות עד חוף פרישמן. היינו שמה, בערך עם שאר הכיתה אבל בעיקר שתינו לחוד, נכנסנו קצת למים מלאי העקצוצי מדוזות וזה קצת כאב אבל המים היו יפהפיים.
וכן, הרגשתי בנוח בבגד ים שלי.
אחר כך שוב חזרנו לעזריאלי, הפעם במונית. אנחנו נכנסות למונית. רדיו. "lucky lucky you're so lucky... טוטוטוטו,טוטוטוטוטו."
נמה: @________@
רדיו: "Well, do you, do you do you wanna? Well do you, do you do you wanna?"
נמה: "אתה צ-ו-ח-ק"
רדיו: "Wanna go, where I've never let you before"
נמה: "ענקקקק"
נהג: (רואה שאני מתלהבת) *מגביר.
נמה: XDDDD
נמה: *מתקשרת לעדי* "עדי!!!!1 יש עכשיו ברדיו את השיר סיום של פרדייס קיס!!! XDDDDDD"
אהה, זהו.
כאן נמה מדווחת, מאושרת מהחיים, לא רוצה שיום ראשון יגיע לעולם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
