זה נראה לי כמו הר מיאו. |
| 12/2006
אבוי! הישבן שלי תפוס~! כמו רוב שאר איברי הגוף שלי. ללא שום סיבה מיוחדת - הטיול היה סטלה א"א, הלכנו ביום הראשון רק 6 קילומטר. יצאו לי ולעופר חניכיים, ולגל ואלמוג חניכותיים + אח של אלמוג, אז עשינו ביחד קבוצה אחת גדולה (יותר קטנה מקבוצה רגילה למרות שאנחנו שתי קבוצות ביחד, אבל היי, הכל יחסי) ומאושרת.
האמת היא שהיה ממש ממש צחוקים, החל מגמדי סיני ועד הקור כלבים של הלילה (אני רעדתי את עצמי אל תוך שינה מתוקה).
חזרתי, התקלחתי, אני תכף הולכת לישון, ואז מחר להתעורר שוב מוקדם כדי לצאת שוב למדבר, הפעם לסדרה של אחרי.
"השהייה במדבר קשה, אך היא מעניקה מחדש את התחושה לגבי אותם דברים פשוטים ויסודיים, אשר בהיותינו בחברה, מוקפים כלים טכנולוגיים יצירי ידינו, שכחנו להעריך: ההנאה משתיית מים בצימאון של יום שרב, ההנאה מצל עץ שיטה בים שמש, תחושה חריפה של חיים מול הסלעים הדוממים. זאת היא אהבת המדבר ואני הולך שבי אחריה." - מטייל
| |
|