זה נראה לי כמו הר
מיאו. |
| 2/2007
ליל הסדר ומולדת
רוצים לשמוע משהו מצחיק?
אני התקבלתי למשלחת לדרום אפריקה.
רוצים לשמוע משהו עוד יותר מצחיק?
היא יוצאת על ליל הסדר. ויש סיכוי שבגלל זה היא בכלל לא תצא.
חע, חע, חע.
and now for something completely different
יש מילה חמימה שכזאת, שעצם הגייתה מעורר מעין שילוב נעים של נוסטלגיה ותקווה. שילוב של ילדים בטקס יום העצמאות, צועדים בשורה בגאווה עם דגלים בכחול-לבן ובגדים תואמים - ואותם ילדים ממש לאחר כמה שנים עדיין צועדים בשורה, רק שעכשיו הם במדי צבא, מתכופפים ומנסים להסוות את עצמם מפני האוייב; כי הרי בכל דור ודור עמדו עלינו לכלותינו, והם עדיין עומדים. וזה בסדר, כי גם אנחנו עדיין לא וויתרנו על המילה החמימה הזאת עם כל התחושות הנלוות אליה וכל האסוציאציות. עוד לא אבדה תקוותנו על המולדת. לאף אחד מאיתנו, הגוש הזה של עם ישראל, שכולנו חלק ממנו.
אבל אולי אני לא באמת חלק מכל זה. זה הפחד האמיתי שלי - שמתחת לכל השכבה של ציונות שאני מעטרת את עצמי בה, שמתחת לכל אהבת הארץ שלי, אולי כשזה מגיע להווי הישראלי האמיתי אני פשוט לא שייכת. מה לי, סנובית ממשפחה טובה, מתחרה בין לאומית באומנות הויכוח באנגלית - מי שמע על זה בכלל בארצנו הקטנטונת - ולאותו מוכר מזרחי בחנות, עם כרס בירה וחזה שעיר ושרשרת נוצצת עם מגן דוד? מה לקיבוצניק מתולתל ברפת ולפקצה ורדרדה בשנקין? מה לעולה חדש מרוסיה ולסבא שלי שמתהדר בעבר הקרבי שלו בפלמ"ח?
הישראליות. והיא שם בכולנו, בחרדי שרוקד בשמחת תורה ובחייל סחוט מעייפות שחזר לאוכל של אמא לסוף השבוע. היא שם.
היא שם במנגל ביום העצמאות, ושם באופניים ביום כיפור, ושם בחצאיות הקצרות של תל אביב והארוכות של ירושלים. היא שם בסוכריות טופי בבר מצווה ושם בכוס שבורה בחתונה, שם במדוזות בקיץ ושם בקומזיץ בל"ג בעומר. היא שם בשמש היוקדת על טקס יום השואה בבית ספר יסודי, ושם ביום בודד של גשם מבורך, שבא - כמו כולנו - מתי שבא לו.
ואין את זה בשום מקום אחר, ואין את זה בשום עם אחר. כי זה גם (אבל לא רק) בשבילים של הגולן ושל הנגב, וזה גם (אבל לא רק) בדת ובחגים, וזה גם (אבל לא רק) בעברית, רוסית, ערבית, אנגלית, ואמהארית - וסליחה לכל השאר שהזנחתי, וזה גם (אבל לא רק) בשירות בצבא ובמלחמה ובתקווה לשלום ובחילוקי הדעות.
ובגלל שזה שם בין אם נרצה ובין אם לא, אפשר פשוט לנשום את הישראליות הזאתי פנימה, ולהתענג טיפה על הדגדוג החמים של המילה 'מולדת' על השפתיים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נמה