זה נראה לי כמו הר מיאו. |
| 2/2009
ריקה מתוכן הפסקתי לכתוב. אפילו פה אני כבר לא כותבת. גם לצייר הפסקתי. נשארו רק שרבוטים מפוזרים בכל מיני קצוות של דפים בלי שום פואנטה. לפעמים אני אפילו לא יודעת מה אני חושבת יותר.
משהו בכל זה מרגיש לי כל כך מזוייף לפעמים. כי אני לא כותבת כי אין לי מה לכתוב, לא מציירת כי אין לי מה לצייר. לא חושבת כי הכל מסובך מדי ואין לי כוח להתעסק עם זה אף פעם. נשארו רק דברים לא מסובכים. לתרגם כמו רובוט, לקרוא עיתון ולא לחשוב על מה שאני קוראת, העיקר לא לפתח דעה - כדי שלא ירמסו לי אותה. לשחק שש-בש באינטרנט או בפלאפון. לפעמים נדמה לי שכל החיים שלי אני משחקת שש-בש, מחכה. כל הזמן מחכה. מחכה לרכבת, מחכה לאוטובוס, מחכה לרדת מהאוטובוס, מחכה שהיום ייגמר, מחכה להגיע הביתה, מחכה לסוף שבוע, מחכה שניר יחזור.
| |
|