| 5/2010
INSOMNIA
וואו
נראה לי שישנתי אולי שעתיים כל הסוף שבוע... אבל הוא היה נהדר. קסום ונפלא :)
מצד שני, אין שינה נראית באופק. אולי קצת ברכבת. ואולי עוד איזה שעתיים הלילה.
ויש הרבה הרבה יותר מדי עבודה. תגידו, אני לא אמורה להיות באס"ק כבר?!
-
היום הזה נהיה גרוע יותר מרגע לרגע...
| |
change of plans
אני כבר לא חיה בהווה. אני בעיקר מנסה להינות ממנו, להיפגש עם כמה שיותר אנשים, לעשות כמה שיותר דברים. אבל אני לא חיה פה. אני חיה בעוד שלושה חודשים.
בסוף השבוע הזה, או בתחילת שבוע הבא, אני אתראיין לתפקיד שישנה לי את כל התוכניות המתוכננות בקפידה לשנה-שנתיים הקרובות. וזה אמור להלחיץ אותי, זה אמור להלחיץ אותי כי אני נורא רוצה את התפקיד, וזה אמור להלחיץ אותי כי זה שינוי נורא גדול, מעבר לכל מה שדמיינתי.
אלא שאני רגועה, מלאת ביטחון עצמי כמו שלא הייתי הרבה זמן. אני יודעת שאני עונה על כל דרישות התפקיד, שיש לי את כל הכישורים הנדרשים. אני גם יודעת שאני אדע להציג את זה בראיון כמו שצריך. מהשיחה בטלפון עם המראיין, שבה קבענו את הראיון, הבנתי שהוא מאוד נחמד וזה בעצם כל מה שאני צריכה - להרגיש בנוח. משם אני כבר אמכור את עצמי.
וזה שזה שינוי מהתוכניות מרגיע אותי יותר מאשר מלחיץ אותי. לא כי לא רציתי את התוכניות; חיכיתי ותכננתי והתלהבתי ופינטזתי. אבל פחדתי כל כך מ"מה יקרה אם לא". ועכשיו אני רואה מה יקרה אם לא: יבוא משהו יותר טוב. כרגע, אם אתקבל לתפקיד הזה, יהיה לי מדהים, ואם לא, עדיין יהיה לי מדהים... וזה באמת כל מה שאני יכולה לבקש.
אז באמת שפשוט טוב לי. החודשים עד השחרור טומנים בחובם הרבה מאוד דברים חיוביים - קיץ, ים, הופעה של פלאסיבו, קורס קיץ, הרגשה של לקראת שחרור. ואז שחרור. ואז סין. ואז, אם הכל יילך כמו שאני רוצה שהוא יילך, אני אמצא את עצמי בתפקיד הזה, לגמרי לגמרי עצמאית.
Cuz that's all that I need
Someone else to cling to
Someone I can lean on until
I don't need to
Just stay all through the night
and in the morning let me down...
Cuz that's all that I need right now
| |
Ne Me Quitte Pas
אל תלכי עכשיו
יש לשכוח את
מה שרק אפשר
לנסות לשווא
את הזמן של כל
מריבות הסרק
והזמן שרק
נעלם בעול
השעות שכך
במכות של לו
את הלב קטלו
את הכל נשכח
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
לך אתן פניני
גשם שניגר
בארצות מדבר
ובאדמה
אעשה לי בור
עד מותי וכך
אכסה אותך
בזהב ואור
ואהבתי
תחוקק חוקה
ותכתיר מלכה
היא תכתיר אותך
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
לך אמציא מילים
צירופי צלילים
שיובנו רק לך
אספר לך איך
פעמיים לב
של אותו אוהב
מתלקח בך
אספר לך על
מלך שקיפח
את חייו
כי שוב
לא מצא אותך
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
כבר ראינו אש
מגיחה פתאום
מהר געש מת
שחזר לפעום
וראינו איך
אדמה שרופה
מניבה בן יום
צמחייה צפופה
ובשעת שקיעה
כבר ראינו גם
איך השחור בוער
כשנוצק בו דם
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
לא אבכה לך עוד
לא אומר מילה
אסתתר שעות
ואציץ בך כש-
תרקדי וגם
לשירך אקשיב
לצחוקך החם
תני לי להפוך כך
לצל צילך או
לצל ידך או
לצל כלבך
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
אל תלכי עכשיו
(שלומי שבן שר תרגום של דורי מנור)
| |
ל"ג בעומר
אני מרגישה כמו הילדה הקטנה שהזמינה את כל הכיתה ליום ההולדת שלה, וקנתה המון ממתקים, ואפתה עם אמא עוגה ממש יפה, וסידרה את הסלון יפה-יפה, תלתה קישוטים וניפחה בלונים (מטאפוריים. אני לא סובלת בלונים), ואז יושבת בסלון על הספה ומסתכלת על הדלת ועל הטלפון ושוב על הדלת ואף אחד לא מצלצל, לא בפעמון ולא בטלפון, ואף אחד לא בא. והיא מחכה ומחכה ומחכה ולשווא.
אבל למה כולם כל כך גרועים?!
| |
full moon pondering
אני פשוט צריכה ללמוד לכבד את הגוף שלי. ללמוד
להכיר אותו, לתת לו מה שהוא צריך, ולקבל ממנו מה שאני צריכה. זה הכל. אני
כל כך שונאת את הגוף שלי בדרך כלל, כל כך מזיקה לו - אוכלת יותר מדי, או
שלא אוכלת בכלל, או שאוכלת מספיק ונכון אבל לא את מה שהוא צריך - וכל מה
שצריך זה לדעת לכבד אותו. ולא רק באוכל, אלא פשוט בגישה, פשוט לא לשנוא
אותו כל כך.
לפעמים אני חושבת, שלמה לי כל המאמץ הזה בחיים. עדיף
לי פשוט לחיות מטיול לטיול, בטבע. להיות חקלאית או רועת צאן או משהו
כזה. לדעת להעריך את הדברים הקטנים ולחיות עם עצמי ועם הכל בשלום. נשמע קצת
היפי, אני יודעת, אבל זה חיים כל כך הרבה יותר טובים ופשוטים. מצד שני,
נראה לי שזה כמו נוף יפה בפסגת ההר עם קפה טוב על גזייה - זה טעים רק אם
התאמצת בשביל זה לטפס את ההר; אם באת לשם עם ג'יפ, זה סתם. אז אולי צריך
להתאמץ בשגרה ולעבוד קשה ולאתגר את עצמי כדי שכשסוף סוף אוכל לצאת לפשטות,
אני אדע להעריך את ההקלה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
