לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זה נראה לי כמו הר


מיאו.

כינוי:  נמה

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2009


שוב יש לי פרפרים בבטן וחיוך אמיתי. הפעם יש לי תחושה טובה לגבי זה.

(קצר ולעניין, כי נראלי שיש לי קרפל טאנל סינדרום וכואב לי ממש להזיז את מפרק כף-יד שמאל אפילו קצת, אז אני מקלידה רק עם יד ימין, ובתור אחת שרגילה להקליד סופר-דופר מהר, זה די משגע אותי. אז נשאיר את הפוסט הזה מרוח בחיוך קצת מטופש, כי כבר הרבה זמן שלא היה לי אחד כזה...)
נכתב על ידי נמה , 31/8/2009 20:58  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דברים שאני רוצה


1. תחרות דיבייט.
2. טיול טוב עם אנשים טובים.
3. לפטופ קטן - עוד לא החלטתי אם בא לי hasee, eee-pc או MSI wind
4. מחליק שיער מגניב כזה שאפשר גם לגלגל איתו את השיער.
5. עבודה בתרגום לאחרי הצבא כדי להכניס קצת כסף כדי שאני אוכל לקנות את 3 ו-4.
6. להשתחרר מהצבא כדי שאני אוכל להוציא לפועל בצורה האפקטיבית ביותר את 1 ו-2.
7. להתגבר על ניר (או לחזור אליו).
8. להצטלם, להפוך את הרעיונות שמסתובבים לי בראש למשהו מוחשי ואמיתי.
9. להוריד במשקל, בלי להתחיל לחזור להפרעות האכילה שהיו לי קודם.
10. למצוא מישהו טוב. (או לחזור לניר).




נכתב על ידי נמה , 29/8/2009 20:36  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




Do you ever find yourself sitting under a table? I do. Nobody's chasing me and I'm not hiding from anyone, except maybe myself, and it isn't too great a hiding spot for that. I somehow feel like this room is too big for me, that my thoughts need to be contained somewhere smaller. Like here, under the desk.

But maybe I'm just crazy
נכתב על ידי נמה , 29/8/2009 16:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




יש רגעים שבהם אני באמת חושבת שיש לי את התפקיד הכי טוב בצה"ל.

טוב, כן, להיות בג'קוזי בסוויטה, להיות במשך היום בסיורים מרתקים, לאכול במסעדות נהדרות, לקבל בקבוקי יין... וכל זה בחינם - כנראה שזה חלק מזה :)

הייתי מאוד חשדנית לגבי המפקד החדש, אבל גיליתי שהוא בעצם די אחלה. בינתיים לפחות.

עוד דבר שגיליתי זה שכל דבר קטן עושה לי פאנג כזה בלב. תותחן מחכה לאוטובוס ליד קצרין - פאנג. עוגת גבינה - פאנג. וכל דבר שקורה, אני רק רוצה לרוץ לספר לניר. :(

אני רוצה מחשב נייד :(
נכתב על ידי נמה , 28/8/2009 10:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיחררתי


וזה הרגיש לי נפלא, ונכון. פחדתי שאני אלך רחוק מדי, אבל גיליתי על עצמי משהו חדש - כשלא טוב לי, אני יודעת להגיד "תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת".

נכתב על ידי נמה , 22/8/2009 20:53  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני פגועה, ריקה, בודדה.

אוכלת ספרים. עמוד אחרי עמוד. ונהנית מהם מאוד ובכל זאת:

פגועה, ריקה, בודדה.

איבדתי את הטעם. עוד חשבתי שיש כזה - חשבתי שמחכים לי הרים של תשוקה, להט. איבדתי אותם בניווט כנראה, כי עכשיו רק המחשבות על דברים שפעם היו לי חסרים כל כך עושים לי בחילה, מהסוג העמוק שמתחיל בבטן וממשיך לראש ולא עוצר, עוטף את כל העור בשכבה נדיבה של גועל.

בסופו של דבר ועל אף קלילות הדעת, יש לדברים משמעות בשבילי. אז זה לא שלא אכפת לי - דווקא אכפת לי מאוד. זה פשוט שאני נותנת מעצמי מהר מדי, נותנת אמון בהמון אנשים. אז מה הפלא שאני גם נפגעת. אין לי מה להיתמם; ידעתי שאני שמה את עצמי במקום פגיע, בידי מי שכבר הראה פעמיים שלא שווה את זה. אבל כזו אני, מאמינה באנשים, סולחת, מקשיבה למילים יפות כשהן באות ומתעלמת מכל המעשים והמילים המכוערות שהן שזורות בתוכן. שומעת רק מה שאני רוצה, רואה רק מה שאני רוצה, ונפגעת כמו ילדה קטנה אחר כך.

אין לי אף אחד להאשים חוץ מאת עצמי. זה אני שעשיתי מעצמי ילדה קטנה ומטומטמת הרי, לא אף אחד אחר.






נכתב על ידי נמה , 16/8/2009 20:58  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



mish mash


כל כך הרבה פרידות, נמאס לי מפרידות. הפרידה מניר. הקצינים הבינלאומיים האהובים שלי. אפילו הקצינים הישראלים שזהו, סיימו, עברו הלאה. אנשים שאני אוהבת שהשתחררו ואני לא אראה יותר.

אני לא טובה בקטעים האלה.

כבר קשה לי לעקוב אחרי מה אני מרגישה. כועסת, עצובה, מאושרת, מאוכזבת, הכל מתערבל למעין אפאטיות. יום שבת וראשון הייתי די בדיכאון, הרגשתי מלוכלכת מבפנים. התחושה עדיין נשארה, הדיכאון ממנה עבר. יום אחד אני מרגישה יפה, כל העולם רוצה אותי ובחברתי, ויום אחרי אני כיעור מפלצתי, צריכה להתחנן לקצת צומי.

נחמד לדעת שלמרות שאני בצבא וממש ממש לא בחופש, קיץ נשאר קיץ, ועדיין יש לו את הטעם הזה של חופשיות.

כוסעמק. אני מרגישה שכמה שעות הספיקו לזרוק שבוע שלם שלי שלוש שנים אחורה.


...
ואני דואגת בטירוף למדינה הזאת ולאנשים שבה.

נכתב על ידי נמה , 13/8/2009 17:38  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





31,561
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנמה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נמה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)