היום כאשר ראיתי תמונות שלנו מלפני הרבה זמן נתקפתי געגועים וסוף סוף הבנתי אני לא באמת שונאת אותך כמו שאני מנסה להראות לכולם וגם לא באמת שכחתי למרות שזה היה מזמן.
כנרא שבאיזשהו מקום אצלי בראש או בלב זה עדיין לא ניגמר כי מה לעשות זה לא ניגמר פנים מול פנים.
אז נכון אני לא אוהבת אבל עדיין מרגישה אכזבה ופיספוס, מי יודע אולי הכול היה יכול להיות שונה עם היינו יותר רצינים ובוגרים ובפעם הראשונה בחיי אני לא מאשימה אותך אלא את שנינו!
וכשאמרת שתבוא למרות כל מה שאמרתי לך באמת קיוויתי שתבוא אבל ידעתי שזה לא יקרה כי מה לעשות המילים שלך לא שוות כלום כבר הרבה מאוד זמן..
אני יודעת שמתישהו ניצתרך להיפגש במקרה או בכוונה ,
אני יודעת שהדמעות לא יזלגו והמילים והרגשות לא יצאו לאור אך לפחות אני כבר לא ארגיש געגועים למשו שהזיק לי כולכך..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אניקע
