התעוררתי עכשיו
חלמתי בלילה שאני נמצאת בלונדון, אך הבית הוא הבית הישן של יהודה הסבא החורג שלי שנפטר ,
יצאתי לטיול ובדרך טיפלתי באנשים עם מחטים, המון מחטים וניסיתי להזיז אנרגיות והגיעו אלי עם תלונות גדולות,
חזרתי לבית ואז אחי הקטן היה שם, וסבתא שלי ודודה וההורים ועוד כל מיני אנשים, השעה הייתה מאוחרת ואחי ישן בחדר.
לפתע התחילה אזעקה וכול החלונות בבית הם מזכוכית והם בכל מקום...
התחלתי לרוץ, כולם התחילו לרוץ, רק אחי הקטן נשאר בחדר וישן,
אז רצתי אליו והרמתי אותו והחלתי לרוץ לכיוון המדרגות וגם שם הכול היה מלא בחלונות,
ירדנו למטה למרתף של הבניין ושם היו מלא פסלים מכניים,
בהתחלה זה היה נראה כמו פסטיבל עם תמרורים ודוכנים, הכול זז שם ונזכרתי שבתור ילדה ביקרתי שם בעבר,
מין עולם של סטימפאנק שכזה, הילדות אכלו גלידה והיה שם בר,
לא היה שם אדם אנושי אחד אך הכול זז ונע והיו הרבה דמויות של א שים רק שהםנראו מכניים לחלוטין,
הם קצת תקפו אותנומכייון שאינם רגילים לאנשים ומתי שכן ביקרתי שם היה כשהייתי ילדה קטנה ממש,
מהתקרה נפלו חתיכות ברזל ענקיות שהיו מחוברות לאותם דמויות של אנשים שהיו מחוברות אליהם והיה נראה שהם עבדו על משהו,
נכנסנו עמוק בתוך אותו עולם מסתובבים במבוך של דמויות בכל חדר מראה אחר דמויות אחרות שעושות דברים שונים וכולם שמחים אך גם קצת עויינים כלפינו,
הרגשתי שאני חייבת להגן על אחי הקטן והתאמצתי חזק בשביל להרים את הרגליים מהקרקע ולהמריא בשביל לעוף מלמעלה כשלבסוף הצלחתי התקרה התארכה והמראנו מעבר לכל אותם יצורים החוצה לתוך אותו המבוך כשלפתע אנשים אמיתיים שהסתתרו שם או אולי אותם האנשים שיצרו את הלונה פארק ואולי פשוט אנשים אותם דמויות מכניות התחילו שוב לרדוף אחרינו, הצלחנו להמלט ולחזור לתחילת המדרגות , הפצצות היו עדיין ברקע וראינו את האור שלהם בחלונות...
התעוררתי ופתאום הבנתי איזה סלט התודעה עושה בלילה מכל השיחות והמחשבות ומה שבאמת נגע במהלך היום ובעיקר לקראת השינה.
שיהיהיום נפלא ;)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
