הכול התחיל בגיל 15 כשנחשפתי למסיבת טבע הראשונה שלי,
המסיבה התקיימה במדבר, הגענו לשם בטרמפים. ריח של אבק חזק באוויר מהולך בריח של צ'אי, קטורת וזיעה קרה מחיבוקים של חברים חדשים,
בתוך המסיבה הכול מלא באולטרה, פטריות גדולות ובדים זוהרים, כל החב'רה בהתרגשות כי עוד רגע טקסס פאגוט עולה וגם כנראה שהוא לא יירד ב8 שעות הקרובות.
כך זה באמת היה , רקדתי וקיפצתי באופוריה מושלמת, הרגשתי יפה וחופשייה וגם שמצאתי את הבית שלי, המוזיקה שמדברת אלי, את החברים, כמובן בלי הרבה מושג מי נמצא מצדדיי או מלפניי...
מאז אותה מסיבה כמעט כל סופש מצאתי את עצמי לפחות במסיבה אחת מהצפון ועד הדרום, בהרפתקאות מטורפות ומשונות,
וכך עברו להם השנים גדלתי והתעצבתי בתוך תרבות של מסיבות טבע, אהבה חופשית ומוזיקה... אז למה בעצם אני כותבת את זה עכשיו ?
אולי כי התבגרתי ? ואולי כי הבנתי דברים רבים מאז, אולי דברים השתנו... אבל בעיקר כי אני השתניתי.
מאז המסיבה הראשונה שלי הייתי במאות מסיבות ופסטיבלים בארץ ובחול והמסקנה העיקרית היא שטראנס כבר לא עושה לי את זה,
זה כמו שיר ישן שחרשתי עליו שיהיה נחמד בשבילי לשכוח ממנו לתקופה... מסיבות טראנס כבר לא מחדשות לי, הם לא מאגדות בתוכם את אותם האנשים והעקרונות שהאמנתי בהם.
כיום הצורך שלי ממסיבות הוא שונה לחלוטין, כשאני מגיעה למסיבה אני דורשת לא רק מוזיקה טובה, אני רוצה לראות את הנשמה נחשפת,
אני רוצה לראות את הכישרון פורץ החוצה מהמוזיקאים שמופיעים ונותנים בראש ולא רק דיג'יי שעומד מול מחשב ומרים את הידיים באוויר.
מעבר לריקודים מסיבה טובה מכילה אומנות מכל הסוגים, ואנשים שהתשוקה שלהם היא לשעשע אותך, וכמובן גם שיחות של עומק עם אנשים שכיף בחברתם והעיניים שלהם נוצצות וסוחפות...
אני זקוקה להפתעות, שכל מסיבה תרגש ותחדש, וזו בדיוק הסיבה שהתחלנו לארגן מסיבות שמלאות בתוכן מגוון,
על מנת לשלב את כל האנשים המוכשרים והאיכותיים למקום שבו השמיים הם הגבול,
המקום שבו נוצרים קשרים מעבר לרחבת הריקודים,
המקום שבו אפשר ליצור את כל מה שרק אפשר לדמיין, לחלום הזה קוראים UNIVERSAL UNICORN.
עד כאן שלכם,
מרינה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
