19-11-08,יום ד',22:00
יש בו את הקסם הזה,שגורם לי לעוף לעננים,מבחינה דימויית.
יש לו את הקסם הזה,לעשות אתי מאושרת גם מבלי שיתכוון לכך.
אני יכולה להיות הכי עצובה בעולם ברגע אחד,
וברגע השני כשאשמע אותו צוחק,ומדבר,העצב כאילו ייעלם כלא היה מעולם.
משהו בבטחון העצמי שלו הופך את הקליפה של קיומי לבטוחה ומוגנת יותר.
הפשטות שבסגנונו,הנועם שבהליכותיו,היופי של זיו פניו,
הצחוק הממכר שלו וההתלהבות והלהט שיש בו
כאילו מסוגלים להפוך פרי רקוב לפרי הכי עסיסי שיש.
הצניעות שלו,הכבוד,וההערכה, הופכים את כל הצביעות בעולם להגונה יותר.
יש בו את הקסם הזה שגורם לי לרצות להיות על הירח,
או על אי בודד,הקסם הזה שגורם לי לרצות לפרוח,
ולהיות כמו כוכב בשמיים שמנצנץ.
יש בו את הקסם הזה שמפיח חיים כל רגע ורגע שהוא בסביבה.
הקסם הזה שהקסים את כולי בשניות,וגרם לי לחשוב שרגעי אושר
אכן קיימים,ומחזיקים מעמד,ולא נעלמים בכל כך קלות.
יש בו את הקסם הזה,שגורם לי לחשוב שהוא השמש הזורחת בשבילי,
המחממת את כל כולי,ובעיקר את ליבי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
