בית השבלולה
רגע תנו לי לחשוב... |
 כינוי:
שבלולונת בת: 48 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2008
 אני מתוסכלת ...
מאתר נענע החדש.....
כל האפור הזה עושה לי ממש רע בעיניים, זה פשוט דכאוני.
מזל שאת הכניסה לישראבלוג השאירו בלבן.
אני חושבת על כל אלו שכותבים בפורומי תמיכה למינהם או אנשים שהם קצת דכאונים שבאים לכתוב בפורום הקבוע שלהם,
ומה שהם רואים זה אפור אפור אפור - זה פשוט עושה רע. זה בטח לא עוזר למצב הנפשי.
אני לא מבינה למה לקחת נוסחה טובה של פורומים ולשנות אותה למשהו שדומה לאחרים.
בכלל שמתי לב שבפורומים שאני מבקרת אנשים פשוט כבר כמעט ולא נכנסים וזה עצוב.
חבל שמישהו בנענע עוד לא הבין ואמר טעינו - זה לא כזה אסון לומר טעינו.
מרגיז, כל שאר השינויים פחות עיניינו אותי, ואפשר להסתדר, אבל את הצבע הנוראי והדכאוני הזה חייבים לשנות וגם להחזיר
את המראה הישן של הפורומים.
| |
כבר זמן מה שזה מתבשל לי בבטן...
בשנים האחרונות לא הסתפרתי, השער כבר ארוך ולמען האמת מעיק.
כבר זמן מה שההחלטה הזאת מתבשלת לי בבטן ואני רק מחכה לבצע אותה, לתרום את השיער.
כבר הודעתי לבעלי (בע"ה בלי נדר וכל מה שצריך) שאחרי הלידה, בערך חודשיים אחרי, אני הולכת
להסתפר קצר, ולהפטר מהשער הארוך והכי חשוב לתרום אותו.
אני כבר מחכה לרגע שאוכל לעשות את זה, פתאום בבטן עוברות לי תחושות טובות.
רק שנעבור את הזמן הקרוב בשלום 
| |
הגיע הזמן גם לעדכן פה...
בעבר כתבתי הודעה כזאת, והפעם אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
אז כן אני בהריון כבר כמעט 4חודשים ושומרת
את זה בבטן.
החששות שהגרוע מכל יקרה שוב עוברות עלי יום יום, כבר כנראה שלשמוח
ולהנות מהריון
לא אהנה רק עד הרגע שבו אחזיק תינוק ביד.
עברנו את היום
שבו בהריון הקודם איבדנו את העובר והחלטתי שאם אני עוברת אותו בשלום, זה הזמן
לספר.
בנוסף עברתי ניתוח לתפירת צואר הרחם בתפילה שיחזיק את העובר שם לפחות 9
חודשים,
היה מאוד מפחיד, כי חששתי מההרדמה לעובר, ב``ה הכל עבר בשלום (היה שבוע
נוראי - עד ששמענו את הדופק שוב).
החל מהטיפול ה10 כבר הפסקתי לספור כמה טיפולים
עברנו, וגם את מספר הניתוחים שהייתי צריכה לעבור בגלל הטיפולים.
בסופו של
דבר בעלי קורא לרופא שלנו הקוסם - הסיפור שלנו איתו, בטיפול הראשון שלנו אצלו אחוזי
ההצלחה של כמות העוברים
הייתה משולשת ממה שהתרגלתי בציבורי - כך שגם יש לנו
עדיין מוקפאים.
כאמור בטיפול הראשון אצלו נכנסתי להריון שנגמר בלידה בשבוע 16,
אחרי זה עשיתי עוד טיפול רק בשביל להרגיש
שעשיתי ניסיון להכנס להריון לפני
התאריך שבו הייתי אמורה ללדת - זה לא ממש הצליח.
לקחנו הפסקה ארוכה של יותר מחצי
שנה, הפסקה שבה עשיתי רק דברים לנפש, נחתי והכי חשוב מכל התפטרתי
מהעבודה
הנוראית שהייתה לי, שגרמה לי ללחץ נוראי ובכיתי כל יום שהלכתי אליה. אומנם לא
הספקתי למצוא עבודה אחרת אבל
מצטמצמים ויהיה בסדר.
אחרי זה נחתי בבית עוד 3
חודשים עד שעשינו את הטיפול הזה, כשהתחלתי אותו הרגשתי שזה יצליח באתי הכי
מוכנה
שיכולתי עם נפש מוכנה. הטיפול הצליח, זה פשוט מדהים אותי אחרי כ``כ הרבה
טיפולים ברפואה הציבורית (כולל פאשלות
שעשו לי) במשך +4 שנים, הצלחנו אצל הרופא
שלי כבר פעמיים מתוך 3 הוא שובר לנו את כל הסטטיסטיקות.
אני שונאת את זה שנתקעות
לי המילים ואני לא יודעת מה לכתוב...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
