R.G

אני יכולה ללכת שנות אור אחורה ולהבין מאיפה הכל התחיל . השאלה האמיתית היא מתי כל זה יגמר?

כשהייתי קטנה לא היו לי ברירות ומה עכשיו? לאן עוד אני יכולה לברוח ? יותר רחוק מזה? יותר רחוק ממה? מעצמי?

אני די מתערבבת עם עצמי... אני מנותקת מידי או אולי לא מחוברת מספיק. אני שוכחת את כל העבודה שלי בסופי שבוע ושוכחת את כל הסופי שבוע בעבודה שלי. אני יודעת שאם אני לא אלמד להדחיק ולהפריד אני אצא עם נזק נפשי בלתי הפיך אבל עוד לא למדתי איך.. הכל מהר מידי...

ובכלל הקצב של העיר הזאת הוא לא הגיוני הכל כלכך גדול, והרבה ומהכל.

לאט לאט זה מתגמד . ונשחק.

אתה תתפוצץ , באלי לבכות עלייך במקומך . פתטי.