מי צריך חיים?

אפשר לכתוב את השבועות האחרונים בשתי דרכים. בקיצור סלקטיבי או במתיחה עד אינסוף.

אם הייתי כותבת בקיצור זה היה משהו כמו: שבת, שיער אדום, אייקון, ספרים, ג'ינג'ים, כדורים, מלנכוליה, גזירת ספרים.

אבל בעצם זה די פחות כיף (הו, שימו לב למשפט השגוי תחבירי באופן כה מדהים!).

השתעממתי בשבת, אז קניתי צבע אדום וצבעתי את השיער שוב. יכולות להיות שתי סיבות עיקריות למה עשיתי את זה (אני תמיד יכולה להשלות את עצמי ולומר שאני אוהבת את הצבע, או שהתשעממתי, אבל החלטתי לנסות להיות כנה עם עצמי)

1. מתחילה אוניברסיטה ובא לי להתחיל את בית הספר הזה כמו את הקודם. הווה אומר: שיער אדום. אני לא יודעת למה, אבל זה כיף.

2. כל פעם שמשהו מעצבן אותי (ע"ע המין הזכרי הספציפי שהוא הפעם גם במקרה ג'ינג'י) אני עושה משהו עם השיער, הוא כבר מספיק קצר. אז הפתרון היה צבע או קרחת. בקרוב חורף. אז צבע.

ואז הגיע אייקון, בו החלטתי להפסיק להיות בחורה נקבתית פתטית (ספויילר: חה!), יכול להיות שהצליח לי קצת יותר, הרי, אנשים חיפשו אותי שם ולא להפך. וחוץ מזה, לבשתי מחוך שחור שנתן לי כמה וכמה הנחות על כל מני דברים וגרר הרבה מבטים. (כן, אני קצת מתגעגעת לזה).

כדורים: נראה לי שהם קצת מפסיקים להשפיע, אבל כמובן יכול להיות שהמלנכוליה המטורפת נפלה עלי בגלל הלחץ הגדול שיש עלי בזמן הקרוב לקראת השחרור והאוניברסיטה, אז אני לא יכולה לדעת. צריך לשים את היד על הדופק ולקוות לטוב, ובהחלט לשים לב אם לבכי פתאומי יש סיבה או סתם רק כימיה.

גזירת ספרים. גזרתי עם אחותי ספר היום. הכנו ממנו בערך 100 עגורי נייר ותלינו אותם מתוך הספר. שעות של הנאה.