מאכזב כרגיל...

מעניין כמה כאפות כאלה אני אקבל מהמציאות עד שאני באמת אתעורר...

איך כל מילה קטנה שלו ישר מחזירה אותי שוב לאותו מקום ממנו אני מנסה לברוח

אני יודעת שמגיע לי יותר

אני יודעת שלא מגיע לך, לא מגיע לך אותי

באלי לצעוק לך שתלך לילדה החסרת עמוד השרדה שלך 

ושתעזוב אותי בשקט

אבל כשאני מולך, אני נהיית אילמת, כאילו הכל מתגמד, הכל פתאום נעלם?!

והאמת היא, שאני פשוט טומנת את הראש בחול

אף פעם לא חשבתי שאני אהפוך להיות בת יענה- תמיד צחקתי על אנשים כאלה

never say never