אז היה המבחן בגנטיקה

במילה אחת - נכשל. בכמה מילים - עברית שפה קשה, ואני צועדת בצעדי ענק לקראת מועד ב'

אני לא מבינה איך ד"ר לגנטיקה, ראש חוג, מרצה מכובדת... יכולה להיות כ"כ עילגת וסתומה!

זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש

אחרי כל זה אני מצליחה להבין למה החוג לסיעוד נראה כמו שהוא נראה...

ובאמת שעדיין לא הצלחתי להבין למה אחות צריכה ללמוד גנטיקה, אני אישית לא מכירה אף אחות שמתעסקת בייעוץ גנטי, בשביל זה יש יועצים גנטים, 

שלומדים במיוחד בשביל זה.. וגם ממתי אני בתור אחות אמליץ לעשות בדיקה כזו או אחרת, או שאתסעק בכלל במשהו שקשור לזה

לא בשביל זה יש רופאים שלומדים 8 שנים? ואחר כך עוד עושים סטאז' ברפואת נשים??? 

ו... למרות כל המרמור על החוג ועל הקורס... אין מה לעשות, מועד ב' ראשון לשנה זו 

אני כנראה אפתח מועדון מועדי ב', רק שלא אכשל גם בו... כי אחרת זה אומר שאני נשארת שנה...=/

וזה לא נעים בכלל....

אני קצת בתקופה מבלבלת

אני לא יודעת עד כמה בא לי לפרט על זה עכשיו

מה שכן, מישהו מהעבר שלי מצליח לפלס את דרכו בחזרה לחיים שלי

אחרי תקופה די ארוכה של נתק.... וזה מתקדם בצעדי ענק, וכנראה חזרה לאותם המקומות שהיינו בהם כבר קודם

זה נורא מבלבל כי זה נורא נחמד ואולי אפשהו בגלל שזה מוכר אז גם כיף...

אבל מצד שני, אני מאוהבת במישהו אחר=/

יום יבוא, ואני אחזור לפיסת הגן עדן הזאת

בנתיים, אמא שלי מנסה לשכנע אותי לנסוע איתה להודו ונפאל

והאמת שזה נשמע ממש טוב, וכנראה שזה יקרה

אבל לא השנה